מה זה צו הפטר ?
צו הפטר הוא למעשה צו שיפוטי, אשר במסגרתו החייב פטור מכל חובות העבר שצבר, מלבד מקרים חריגים, בהם נעסוק בהמשך.
קיימים שני סוגים של צווים: צו הפטר בהוצאה לפועל, וצו הפטר בחדלות פירעון.
הצווים אינם שונים במהותם, וההבדל ביניהם הוא למעשה רק היכן התנהל הליך פשיטת הרגל של החייב: באמצעות לשכת ההוצאה לפועל או אצל הממונה על חדלות הפירעון.
נכון לשנת 2023, מי שחובותיו עולים על 161,000 ₪, הליך פשיטת הרגל שלו יתנהל אצל הממונה על חדלות הפירעון. מי שהחובות שלו בטווח 54,000 ₪ עד 161,000 ₪: יופנה ללשכת ההוצאה לפועל.
לפיכך המסקנה היא שמי שחובותיו עולים על 161,000 ₪, מומלץ לפנות לעורך דין פשיטת רגל, ומי שחייב פחות מסכום זה מומלץ לפנות לגורם כמו עורך דין הוצאה לפועל.
מי זכאי להפטר ? איפה מוציאים צו הפטר ?
הזכאות לקבל את זה מהחובות כרוכה תחילה בקידום הליך פשיטת רגל.
אם החייב מילא אחר ההוראות שקיבל במסגרת ההליך, תינתן החלטה שיפוטית מפורשת המעניקה הפטר.
מתי מקבלים צו זה ?
בנסיבות מסוימות אפשר לבקש צו הפטר כעבור כשנה וחצי ממועד תחילת הליך פשיטת הרגל.
במקרים רגילים, אם החייב מילא אחר ההוראות בהצלחה, בדרך-כלל ניתן יהיה לקבל צו הפטר בחלוף תקופה בת 4 – 4.5 שנים ממועד תחילת ההליך.
אם הליך המתנהל אצל רשם ההוצאה לפועל, קיימת אפשרות שהתקופה תהא קצרה יותר.
האם על כל חוב מקבלים הפטר?
יש חמישה סוגים של חובות שאין עליהם הפטר: משכנתא (כי ניתן למכור את הדירה), קנסות, חוב מזונות, דמי נזק בלתי קצובים (כי לא נקבע על-ידי בית המשפט סכום כסף מפורש שיש לשלם), והחמישי והאחרון הוא: "חוב שנוצר במרמה".
אין הגדרה מדויקת למונח "חוב שנוצר במרמה", ואין ספק שזו הגדרה עמומה. כמעט על כל חוב אפשר לטעון שהחייב היה יכול לצפות את ההוצאה הזו מראש, ואז זו לכאורה מרמה.
יחד עם זאת חשוב לדעת כי לעיתים רחוקות בית המשפט מסרב לתת לחייב הפטר מסיבה זו. הנטייה היא שלא לעשות שימוש בסמכות זאת, אלא אם מדובר בנסיבות מאוד חריגות.
האם חוב מס הכנסה נמחק בפשיטת רגל ?
כעיקרון החוב כן אמור להימחק.
בסעיף 234(א)(5) לחוק חדלות פירעון מצוין שהחוב למס הכנסה עבור 12 החודשים שקדם לכניסת הליך פשיטת הרגל נחשב אחד מתוך מספר סוגי חובות שמכונים "חובות בדין קדימה". המשמעות המשפטית היא שחוב למס הכנסה עבור תקופה קדומה יותר תיחשב תחת סוגי חובות שמכונים "חובות בדין רגיל".
לפיכך כעיקרון כל החוב שיש כלפי רשות המיסים אמור להימחק כאשר יתקבל צו הפטר.
למרות האמור לעיל, הבעיה בדרך כלל מתחילה שלפעמים חלק מן החוב לרשות המיסים הוא תוצאה של קנס, וכאמור על קנסות אין הפטר.
כמו כן אם החוב מקורו בעבירה פלילית, כגון העלמת מס, החוב הזה עלול להיחשב כ"מירמה", ועל מעשה מרמה, כאמור, אין הפטר.
האם חוב ארנונה נכנס לפשיטת רגל ?
בהחלט כן.
מה זה הפטר לאלתר ?
לאחר שמתחילים הליך פשיטת רגל מתנהל דיון.
אם ההליך מתנהל אצל הממונה על חדלות הפירעון, הדיון בבית המשפט יתקיים בערך שנה וחודש לאחר תחילת ההליך.
אם ההליך מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל, הדיון מול רשם ההוצל"פ יתקיים בדרך-כלל 5-3 חודשים לאחר תחילת ההליך.
כך או כך, בסופו של הדיון ייפסק מה הסכום החודשי שהחייב ישלם לנושים שלו (האנשים והתאגידים להם הוא חייב כסף), ולמשך איזו תקופה הסכומים ישולמו.
אולם קיימים מקרים חריגים, שבהם הסכום הכולל של הוצאות החודשיות של החייב ומשפחתו הגרה עמו עולה על הסכום הכולל של ההכנסות של התא המשפחתי, ולא קיימת אפשרות לשפר את המצב.
במקרה שכזה בית המשפט יפסוק כי בנסיבות המקרה מצבו של החייב כה קשה, ובכך למעשה ההפטר יינתן כבר בסופו של הדיון.
האם ניתן לבטל הפטר חלוט ?
קיים חריג במסגרת סעיף 176(א)(1) לחוק חדלות פירעון, ולפיו ניתן יהיה לבטל רטרואקטיבית את צו זה, אם מסתבר שלאחר קבלת ההפטר: "התגלו עובדות חדשות".
סעיף החוק הזה מתכוון למצב שבו החייב הסתיר רכוש או מקורות הכנסה בזמן שהיה מצוי בהליך פשיטת רגל, ורק לאחר צו ההפטר המידע הזה נתגלה.
ברור לכל כי סעיף החוק הזה נועד להרתיע חייבים שלא להסתיר מידע.
לפיכך כאשר חייב מקדם הליך פשיטת רגל, הוא מחויב להצהיר על הרכוש וההכנסות שלו. הסתרת המידע גובלת בחוסר תום לב, וזו הסיבה לחקיקת חוק זה.
קבלת שיקים וכרטיס אשראי :
קיימת סבירות שחלק מן הבנקים יערימו קשיים בעניין זה.
רבים מהבנקים יעדיפו תחילה שהלקוח ישתמש בכרטיס אשראי המאפשר חיוב רק על בסיס יתרת זכות בחשבון הבנק.
ככל שיחלפו השנים והבנק יחוש שאין כמעט סכנה ליצירת חובות חדשים, הנטייה תהיה לאפשר קבלת שיקים וכרטיס אשראי.