האם כל אדם פרטי יכול לפשוט רגל?

מה החוק "היבש"? בגדול ובאופן כללי – כל אזרח ישראלי, יכול לבקש לפשוט רגל. כל מי שמעוניין לפשוט רגל, צריך לשם כך להגיש בקשה לקידום הליך חדלות פירעון. חשוב לציין כי הגשת הבקשה תמיד מותרת. השאלה היא האם הבקשה תאושר.

האם קיימים מקרים בהם לא ניתן לפשוט רגל?

למרות שכאמור כל אזרח ישראל רשאי לבקש פשיטת רגל, קיימים מספר מקרים, אשר בגינם הבקשה שלו לפשיטת רגל צפויה להידחות. במאמר זה נפרט ארבעה מקרים שכאלה.

• מצבת החובות עליהם הצהיר החייב היא נמוכה מדי

נכון לשנת 2023, מי שעדיין לא נפתח נגדו ולו תיק הוצאה לפועל אחד, רשאי לבקש מיוזמתו הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), רק אם הוא מצהיר שצבר חובות בסך של 161,000 שקל או יותר [סעיף 103(א) לחוק חדלות פירעון].

ואולם, אם כבר נפתח לפחות תיק הוצאה לפועל אחד, ניתן לבקש הליך חדלות פירעון אם החייב הצהיר שמצבת החובות שלו היא בסך 54,000 ₪ או יותר [סעיף 187(ב) לחוק חדלות פירעון].

המסקנה: הבקשה לחדלות פירעון צפויה להידחות מסיבות פרוצדוראליות, אם כמובן החייב יצהיר על חובות בהיקף נמוך יותר.

• במהלך ששת החודשים האחרונים החייב התגורר רוב הזמן בחו"ל

כאן נכנס המונח "מרכז חיים". הכוונה בדרך כלל לשאלה באיזו מדינה שוהה רוב זמנו מבקש פשיטת הרגל במהלך החצי השנה האחרונה. אם הוא שוהה בישראל רוב הזמן, משמע מרכז חייו הם בישראל. אם רוב זמנו הוא בחו"ל, אז רוב הסיכויים ש"מרכז חייו" אינו בישראל.

למרבה האירוניה, יכולה להיווצר הסיטואציה הבאה: שני אנשים יבקשו לקדם הליך פשיטת רגל. האחד הוא אזרח ישראל, אך הוא מתגורר בחצי השנה האחרונה בחו"ל, ואילו השני הוא אזרח זר, אין לו אזרחות ישראלית, אולם בחצי השנה האחרונה הוא מתגורר בארץ כחוק. בנסיבות אלה, האזרח הישראלי לא יוכל לבקש לקדם הליך חדלות פירעון, ואילו האזרח הזר דווקא כן.

חריג לחריג: חשוב להדגיש כי האזרח הישראלי שמתגורר בחו"ל יוכל בכל זאת לבקש הליך חדלות פירעון, אם יוכיח שיש לו עסק או נכסים בישראל.

כאשר אין זכאות לקבל צו הפטר על אחוז נכבד ממצבת החובות

ישנם סוגים של חובות שהמדינה החליטה שבגינם לא תהיו זכאים להפטר, גם אם תפנו להליך חדלות פירעון.

חוב מזונות הוא המפורסם שבהם, אך הדבר נכון גם לקנסות, וכן לפיצויים כספיים שנפסקו במסגרת פסקי דין בתחום הפלילי בעבירות מרמה, גניבה, מין ואלימות חמורה.

לפיכך אם יש מישהו אשר כל או כמעט כל החובות שלו הם חובות שנובעים מדמי מזונות, למשל, הבקשה צפויה להידחות. אין טעם לנהל הליך פשיטת רגל כאשר חוב המזונות עומד נניח בסך 200,000 ₪, ואילו החובות הרגילים הם בסך 10,000 ₪.

חשוב לציין כי לעיתים ישנם מקרים גבוליים, ואין פסק דין מפורש במכריע בעניין.

מה קורה למשל אם חוב המזונות הוא בסך 200,000 ₪, אבל יש חוב הלוואה בסך 120,000 ₪? האם אפשר לבקש חדלות פירעון או לא?

מצד אחד: סכום החוב הכולל הוא 320,000 ₪, אז אולי מוצדק להתיר לחייב קידום הליך חדלות פירעון, במטרה שלכל הפחות יתאפשר לו לקבל הפטר בגין החוב בסך 120,000 ₪.

מצד שני: בתחילת המאמר צוין שפנייה להליך חדלות פירעון ניתן לבקש במקרה של חוב בסך של 161,000 ₪ לכל הפחות. אז אולי כיוון שהחוב שניתן לקבל ממנו הפטר בדוגמא שלפנינו הוא רק בסך 120,000 ₪, אז אולי לא ניתן לבקש חדלות פירעון.

עדיין לא חלפה שנה מהמועד בו סולק החייב מהליך חדלות הפירעון הקודם

למרבה הצער ישנם חייבים שכבר פנו בעבר להליך חדלות פירעון, אולם הם סולקו ממנו, כי הפרו את ההוראות וההנחיות שקיבלו מבית המשפט.

מי שסולק מההליך אינו מסולק לצמיתות, אלא בדרך כלל מסולק למשך שנה אחת.

לפיכך מי שינסה להתחכם ויגיש את הבקשה החוזרת לפני המועד שנקבע, צפוי להידחות.

 האם ניתן להגיש ערעור על דחיית בקשה של לפשוט רגל?

התשובה היא כן.

הסמכות לדחות את הבקשה לפשיטת רגל או לקבל אותה מוטלת על גוף ממשלתי המכונה "הממונה על חדלות הפירעון".

מי שדחו את הבקשה שלו לפשיטת רגל רשאי להגיש ערעור לבית המשפט השלום.

הסמכות לכך קבועה בסעיף 350(א)(1) לחוק חדלות הפירעון.