הליכי הוצאה לפועל: כל מה שחשוב לדעת על הזכויות והמגבלות של החייבים

הליכי הוצאה לפועל הם צעדים שמטרתם "לעודד" בעל חוב לפרוע את חובותיו, והם כוללים עיקולים והגבלות. הן החייב והן הזוכה בתיק, יזדקקו לייעוץ משפטי כדי לצאת מזה בשלום ועם מינימום נזקים.

חובות שהצטברו ולא נפרעו, הופכים לא פעם לתיק בהוצאה לפועל.

הזוכה, מי שבידיו פסק דין, המחאות, או כל מסמך כספי כנגד אדם אחר (או תאגיד), רשאי לבקש פתיחת תיק, כדי להפעיל לחץ על החייב לפרוע את חובו.

הליכי הוצאה לפועל בישראל

מערכת ההוצאה לפועל בישראל, הפועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל מ-1967, כפופה לרשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים. רשות האכיפה והגבייה מפעילה לשכות ברחבי הארץ. באותה לשכת הוצאה לפועל יושבים רשמי הוצאה לפועל, המקבלים את ההחלטות השיפוטיות בתיקים השונים.

תפקידה של מערכת ההוצאה לפועל היא לאכוף חיובים כספיים על סמך פסקי דין, המחאות, שטרי חוב או תביעות כספיות מסוגים מסוימים שהנתבע לא התגונן בגינן.

בסמוך לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, מקבל החייב טופס אזהרה. בטופס מופיעה דרישה לפרוע את החוב, והדרכים שבאפשרות החייב לעשות אם אינו יכול לפרוע את החוב בתשלום אחד.

הליכי הוצאה לפועל מסתיימים עם סגירת התיק נגד החייב, בין אם בעקבות פירעון החוב, ובין אם לאחר שהצדדים הגיעו להסדר. עילות נוספות לסגירת תיק הן התעלמות וחוסר פעילות של הזוכה לאורך שנתיים מתיק ההוצאה לפועל.

המגבלות על החייב

כחלק מהליכי הגבייה בתיק בהוצאה לפועל, ניתן להטיל על החייב סנקציות.

מדובר ברבים מהמקרים על הגבלות בחשבון הבנק שלו, איסור להשתמש בהמחאות ובכרטיסי אשראי, לצד עיקולים על המשכורת, רכוש או נכסי מקרקעין, הרשומים על שם החייב.

בנוסף, נאסר פעמים רבות על החייב לצאת מישראל ומוטלות הגבלה על חידוש הדרכון.  

הליכי גבייה נוספים שיכולים להינקט נגד החייב הם צו הבאה וזימון לחקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל. מטרתה של חקירת היכולת, היא לעמוד על מצבו הכלכלי של החייב ומסוגלותו לשאת בהחזר החוב בתשלומים.

כיום פחות נהוג לכפות על החייב צו הבאה או דרישה יזומה לחקירת יכולת, באמתלה כי אם החייב לא יוזם ברצונו החופשי עניין זה, אזי ניתן לנקוט נגדו הליכי גבייה שיובילו אותו לשתף פעולה.

זכויות החייב

מערכת ההוצאה לפועל מסייעת אמנם לזוכים, אך מחויבת לשמור גם על זכויות החייבים.

החייב רשאי להתגונן נגד העיקולים והגבלות, באמצעות פנייה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, בטענה, למשל, לחוסר תום לב או לנזק משמעותי ובלתי הפיך עבורו.

כך לדוגמה, צו עיכוב יציאה מן הארץ ניתן לביטול אם לחייב יש סיבה טובה לצאת זמנית מן הארץ, ובמקרה שכזה הצו יבוטל תמורת שני ערבים המשתכרים כ- 7,000 ₪ (נטו) שהם יהיו חייבים את הכסף למקרה שהחייב לא ישוב.

הצורך בסיוע משפטי באמצעות עורך דין הוצאה לפועל

בין אם אתם הזוכים או החייבים בתיק ההוצל"פ, התנהלות נכונה היא נחוצה ואפילו הכרחית.

ניהול שגוי של תיק ההוצאה לפועל עלול לגרום נזק, ולעיתים נזק בלתי הפיך.

מהצד של החייב, התנהלות שגויה עלולה להביא להטלת סנקציות רבות וחמורות יותר, ובמקרה של חוב מזונות – אפילו עונש מאסר. ברבים מן המקרים שהחייב אינו מיוצג, הוא מפרט במידע שלא כדאי להודות בו, או לא מציין דברים שאולי דווקא היו יכולים לסייע לו.

ניהול לא נכון מצד זוכה, יכול להביא לקשיים משמעותיים בגביית החוב.

ייעוץ משפטי על ידי עורך דין הוצאה לפועל בעל ידע וניסיון בהליכי הוצאה לפועל הוא המפתח, עבור כל אחד מהצדדים, לצורך מקסום תוצאות ההליך ולשמירה מלאה על זכויותיו.

עורך דין מנוסה בתחום כמו עו"ד לירון צבי קניג, יוכל להעריך כבר בתחילת הדרך, מהם הסיכויים ומהם הסיכונים העומדים בפני הלקוח.

כאשר מדובר בייצוג של חייב, עורך הדין יוכל בנוסף גם לבחון אפשרויות משפטיות נוספות, כמו קידום הליך פשיטת רגל, או אפשרויות של הגעה לפשרה עם הצד השני.

כאשר מדובר בייצוג של זוכה, עורך הדין יכול לסייע לא רק בפתיחת התיק בהוצאה לפועל, אלא גם באפשרות לקדם הליכי גבייה בצורה נכונה וחסכונית, כי הליכי הגבייה עולים כסף. בנוסף, עורך הדין יודע באילו מצבים משתלם להגיש בקשות שונות לרשם ההוצאה לפועל, אשר אלה אולי יסייעו לגביית החוב שעה אחת קודם.

תוכן עניינים
הליכי הוצאה לפועל
דילוג לתוכן