האם היורש צריך לשלם את החוב של המנוח?

במאמר זה נסקור סיטואציה שבה מנוח הותיר אחריו חובות, והיורשים – שהם בדרך כלל ילדיו – לא יודעים האם הם צריכים לפרוע את החוב של המנוח או שלא.

למרבה הצער, הקיצבה שהקשישים מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי לא מספיקה לתשלומים השוטפים, ורבים מהם צברו חובות, במיוחד ארנונה וחשמל.

רבים נפטרים כאשר נצברו חובות לגופים מסוימים, כגון אלה.

אולם האם הפתגם מהתנ"ך "אבות אכלו בסר ושני הבנים תקהינה" נכון גם בעניין זה?

במלים אחרות: האם הילדים צריכים לפרוע את החוב של ההורה המנוח?

התשובה תלויה קודם כל בשאלה האם המנוח הותיר אחריו עיזבון, קרי רכוש או ממון שרשום על שמו. להלן ההסבר.

באופן עקרוני, אנשים לא יורשים חובות.

לפיכך אם המנוח נפטר חסר כל, לא ניתן לדרוש מהיורש את תשלום החוב.

הנושה (האדם או התאגיד שחייבים לו כסף) יצטרך כנראה להשלים עם עובדה זו.

אולם המצב משתנה אם המנוח כן הותיר אחריו עיזבון, כיוון שניתן לגבות את החוב באמצעותו.

אם קיים רכוש, הנושה רשאי לדרוש לממש אותו לצורך סילוק החוב.

אפילו אם הרכוש – שזה בדרך כלל דירה או רכב – כבר נרשם על-שם היורש, ניתן לדרוש מהיורש את מכירת הנכס ופירעון החוב, עד לשווי שנתקבל מהמכירה.

לדוגמה: נניח שהיה מנוח שבמועד פטירתו היתה לו דירה בבעלותו ששווה 3,000,000 שקל, אולם במקביל הוא הותיר אחריו חוב לאיש עסקים בסך 4,000,000 שקל. במקרה כזה איש העסקים הוא "קודם בתור" מול היורש על הרכוש, בין אם הדירה כבר נרשמה על שמו של היורש, ובין אם לאו. כעיקרון, במקרה שכזה בית המשפט רשאי לכפות על היורש למכור את הבית, והסכום שיתקבל יפחית את החוב כלפי איש העסקים מ- 4,000,000 שקל לכ- 1,000,000 שקל. כך קורה שמצד אחד היורש לא נהנה מהעיזבון שקיבל, אך במקביל איש העסקים נותר עם יתרת חוב בסך 1,000,000 שקל שאין לו ממי לגבות אותה.

למרות האמור קיימת אופציה נוספת, המכונה "פדיון".

פדיון הוא מצב שבו היורש מציע לנושה סכום כסף תמורת ויתור על הירושה.

לדוגמה: במקרה שתואר מקודם אז במקום למכור את הדירה של המנוח, היורש יכול להציע לאיש העסקים סכום כסף תמורת הוויתור שלו על מכירת הדירה. מסיבות ברורות הסכום שצריך יהיה להציע לו צריך להיות זהה או קרוב לסכום שאיש העסקים צפוי לקבל אם הדירה תימכר (בערך 3,000,000 שקל לפי הדוגמא שלנו). אם הסכום שיוצע לא יהיה אטרקטיבי, איש העסקים יעדיף שהדירה תימכר.   

מה קורה אם טרם נפתח תיק הוצל"פ נגד המנוח וזהות היורשים אינה ידועה?

כאשר החייב חי ונושם, ונושה רוצה לגבות ממנו את החוב, הנושה יכול לפתוח נגד החייב תיק הוצל"פ. גם אם החייב נפטר לאחר שכבר נפתח תיק הוצל"פ, ניתן לממש את רכושו גם לאחר פטירתו. מותו לא עוצר את הליכי הגבייה.

אולם המצב המשפטי משתנה אם החייב נפטר לפני שנפתח נגדו תיק הוצל"פ. העניין במקרה זה מסתבך, כי אי-אפשר לפתוח תיק הוצל"פ נגד אדם מת. במקרה שכזה, יש לברר האם מישהו הגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה.

אם התשובה חיובית – מיד לאחר שיינתן צו ירושה או צו קיום צוואה יש לנהל הליך משפטי נגד היורש, ובמקביל לבקש צו מניעה על-מנת שהיורש לא ינסה להיפטר מהרכוש.

אם התשובה שלילית – הנושה צריך לעתור בעצמו בבקשה לצו ירושה, ולדרוש מינוי מנהל עיזבון.

סיכום – חוב של המנוח:

אם אדם קשיש חייב כסף, אז כדאי ורצוי לקדם נגדו הליך משפטי בהקדם האפשרי.

לאחר פטירתו, האפשרות לקדם הליך מסובכת יותר, יוצרת מאבק מיותר מול היורשים, ומעכבת ללא טעם את מועד קבלת התשלום.

אם וכאשר ייפתח נגד החייב תיק הוצאה לפועל בזמן שהוא בחיים, פטירתו כבר לא תהא רלוונטית, והליך הגבייה צפוי להתנהל כסדרו.

לפיכך אם טרם התנהל הליך משפטי נגד החייב, מומלץ לפנות לעורך דין תביעות כספיות.

אם מדובר בשיקים (צ'קים בלשון העם) או כבר ניתן פסק דין נגדו, מומלץ לפנות למי שמתמחה בזה, עורך דין הוצאה לפועל.

משרדנו שנמצא בראשון-לציון ישמח לסייע במידת האפשר.