מתי אפשר לערער על החלטת רשם הוצאה לפועל?

במסגרת מאמר זה נסקור באילו מקרים ומצבים ניתן לערער על החלטת רשם הוצאה לפועל.

מהן החלטות "בזכות" ומהן החלטות "ברשות"?

סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל מסווג את ההחלטות של רשמי ההוצאה לפועל לשני סוגים: החלטות "בזכות" והחלטות "ברשות".

החלטות "בזכות" הן החלטות שמי שמעוניין לערער עליהן יש לו זכות אוטומטית לעשות זאת, מבלי לבקש תחילה אישור מבית המשפט השלום.

לעומת זאת, על החלטות "ברשות" לא ניתן לערער באופן אוטומטי. צריך לבקש רשות מבית המשפט השלום להגיש את הערעור. הבקשה הזו מכונה "בקשת רשות ערעור". רק אם הבקשה מתקבלת, ניתן להגיש את הערעור. זאת הסיבה שהן מכונות החלטות "ברשות".

מכאן ניתן להסיק, כי המחוקק סבר שיש החלטות מספיק קריטיות וחשובות, שלא מונעות מהחייב את הזכות להגשת ערעור. ואילו כאשר מדובר בהחלטות לא חשובות דיין, בית המשפט יבדוק האם כדאי לדון בהן בכלל.

אז על אילו החלטות ניתן להגיש ערעור "בזכות" על החלטת רשם הוצאה לפועל?

בגדול, קיימים 8 סוגים של החלטות עליהן ניתן לערער לבית המשפט השלום.

כפי שניתן יהיה לשים לב, המצבים הם בדרך כלל פגיעה בזכויות יסוד, כגון פגיעה בזכות לחירות (צו מאסר), פגיעה בזכות לחופש התנועה (עיכוב יציאה מן הארץ), וכיוצ"ב.

להלן ההחלטות עליהן ניתן לערער אוטומטית:

• ערעור על החלטה לעצור אדם שיש חשש שינסה להפריע לביצוע של הליך גבייה [סעיף 13(א) לחוק]

אם לרשם ההוצאה לפועל יש יסוד להניח שהחייב או מישהו מטעמו ינסה להפריע ליישום של הליך גבייה במסגרת תיק ההוצל"פ, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות מעצר נגד החשוד למשך עד 48 שעות, וזאת במטרה למנוע את ההפרעה מצדו.

אם החייב מעוניין להילחם בהחלטה על המעצר, אז יש לו אפשרות להגיש ערעור "בזכות" לבית המשפט השלום, כלומר הוא יכול מיד להגיש את הערעור, מבלי לבקש רשות.

חשוב לציין כי החלטה בדבר מעצר היא נדירה במחוזותינו, במיוחד בהתחשב בעובדה שכיום כמעט כל הליכי הגבייה מתבצעים באמצעות תקשורת מחשבים. כך למשל, כאשר ניתנת החלטה לעקל כסף שנמצא בבנק, המחשב של לשכת ההוצל"פ שולח פקודה למחשב של הבנק, והבנק מיישם את ההחלטה. לפיכך בפועל קשה כיום להפריע ליישום החלטות של רשם הוצל"פ.

הפרעה להליך גבייה יכולה בעיקר לקרות כאשר מעוניינים לבצע עיקול רכב או עיקול מיטלטלין, כלומר כאשר לחייב יש יכולת ממשית להסתיר את הרכוש.

• ערעור על החלטה בדבר עיכוב יציאה מהארץ או סירוב לאפשר חידוש דרכון [סעיפים 14 ו-66א(1) ו-(2) לחוק]

אם לרשם ההוצאה לפועל יש יסוד להניח שהחייב ינסה לברוח מן הארץ, לרשם ההוצל"פ יש סמכות לתת נגדו צו עיכוב יציאה ולמנוע ממנו את חידוש הדרכון.

אם החייב מעוניין להילחם בהחלטה על עיכוב היציאה, אז יש לו אפשרות להגיש ערעור "בזכות" לבית המשפט השלום, כלומר הוא יכול מיד להגיש את הערעור, מבלי לבקש רשות.

החלטות בדבר עיכוב יציאה מן הארץ הן די נפוצות, מהסיבה שיש לא מעט חייבים שמעוניינים לטייל בחו"ל למרות מצבם הכלכלי.

• ערעור על החלטה בטענת "פרעתי" [סעיף 19 לחוק]

בקשה בטענת "פרעתי" מוגשת לרשם ההוצל"פ, כאשר החייב טוען שיש סכום שהוא שילם, ולמרות ביצוע התשלום הסכום לא הופחת מתיק ההוצל"פ. במקרה שכזה תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא לבדוק את הטענה הזו. אם הטענה מתבררת כמוצדקת, רשם ההוצל"פ יורה על הקטנת החוב בהתאם. כמובן הבקשה צפויה להידחות אם לא תהיה הוכחה לכך.

לאחר מתן ההחלטה, מי שסבור שההחלטה היתה מוטעית מכל סיבה שהיא, רשאי להגיש ערעור "בזכות" לבית המשפט השלום, כלומר הוא יכול מיד להגיש את הערעור, מבלי לבקש רשות.

• ערעור על החלטה בדבר לחייב את הנאמן בתשלום הנזק שנגרם [סעיף 25 לחוק]

רשם ההוצל"פ ממנה נאמן כאשר יש בבעלות החייב רכוש בעל ערך גבוה יחסית. בדרך כלל הרכוש שבגינו ממנים נאמן הוא דירה או רכב. התפקיד של הנאמן זה למכור את הנכס, והכסף מופקד לתיק ההוצאה לפועל במטרה להקטין את החוב.

אם לרשם ההוצאה לפועל יש יסוד להניח שהנאמן התרשל בצורה קיצונית, ואיפשר לרכוש לחמוק מידיו, ניתן להורות לנאמן לשלם מכיסו על הנזק שנגרם.

אם הנאמן מעוניין להילחם ברוע הגזרה, אז יש לו אפשרות להגיש ערעור "בזכות" לבית המשפט השלום.

מצב של התרשלות מצד נאמן הוא די נדיר, ויכול בדרך כלל להתקיים כאשר הנאמן התמהמה יתר על המידה בנוגע למכירת רכב, ולימים שווי הרכב צנח.

כאשר מדובר בנכס מקרקעין, הסיכוי להתרשל יכול בדרך כלל לקרות כאשר מכירת הנכס מתעכבת מאיזו שהיא סיבה, והנאמן נמנע מלהשכיר אותה תקופה ארוכה וכך הכנסה בסכום משמעותי הלכה לאיבוד.

• ערעור על החלטה למכור את דירת המגורים של החייב [סעיף 38 לחוק]

כאשר יש בבעלות החייב דירת מגורים, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות למכור את הבית במטרה שהכסף ישמש להקטנת החוב.

הואיל ופינוי החייב מהבית היא החלטה קריטית, אז החוק מתיר לחייב להגיש ערעור "בזכות" לבית המשפט השלום במטרה להילחם ברוע הגזרה.

• ערעור על הכרזה על החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו [סעיפים 66ה(א) ו- 66ז(ג)(2) לחוק]

אם החוב בכלל תיקי ההוצאה לפועל עולה במצטבר על 10,000 ₪, ורשם ההוצאה לפועל שוכנע שהחייב יודע על החוב ולא מעוניין לשלם אותו, הנ"ל רשאי להכריז על החייב כאל "חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו".

אם מסיבה כלשהי החייב מעוניין להילחם בהחלטה הזו, אז יש לו אפשרות להגיש ערעור "בזכות".

• ערעור על צו הבאה [סעיף 69י"ב(א) לחוק]

רשם ההוצל"פ רשאי להורות לחייב להתייצב בפניו בלשכת ההוצאה לפועל לצורך חקירת יכולת.

אם לרשם ההוצאה לפועל יש יסוד להניח שהחייב יודע על ההחלטה ומתעלם ממנה, הוא רשאי להנפיק צו הבאה. במקרה שכזה, משטרת ישראל תדאג ליישם את צו ההבאה.

אם החייב סבור כי צו ההבאה אינו מוצדק בנסיבות העניין, אז יש לו אפשרות להגיש ערעור "בזכות" לבית המשפט השלום, כלומר הוא יכול מיד להגיש את הערעור, מבלי לבקש רשות.

חשוב לציין כי רשמי ההוצאה לפועל אינם נוטים להנפיק צווי הבאה רבים, כי מלכתחילה אין התלהבות יתרה לקיים חקירות יכולת. כאשר מתקיימת חקירת יכולת הרשם מתבסס רק על דברי החייב, ואין לו יכולת לבדוק את נכונות הטענות. בשל כך, רשמי ההוצל"פ ממעטים לקיים חקירות יכולת, ומעדיפים להורות לחייבים להגיש בקשה לצו תשלומים בכתב. כאשר מוגשת בקשה בכתב, החייב אמור לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, ואם יהיה חסר מסמך מסוים – הרשם יורה לו במפורש לצרפו. 

• ערעור על צו מאסר בשל אי-תשלום חוב מזונות [סעיפים 70(א) ו-74(א) לחוק]

צו מאסר מונפק לעיתים רחוקות, ובדרך כלל רק לאחר שרשם ההוצאה לפועל מסר לחייב מספר התראות אודות הפיגור בתשלום דמי המזונות.

כאשר מדובר בתיק הוצל"פ שנפתח מצד המוסד לביטוח לאומי, צו המאסר יהיה למשך עד 7 ימים. אם הגרושה פתחה את תיק ההוצל"פ – צו המאסר יהיה עד 21 ימים.

גם הפעם, אם החייב סבור כי צו המאסר אינו מוצדק, אז יש לו אפשרות להגיש ערעור "בזכות" לבית המשפט השלום, כלומר הוא יכול מיד להגיש את הערעור, ללא בקשת רשות.

סיכום

לעיתים החלטות של רשמי הוצאה לפועל אינן סוף פסוק.

קיימות החלטות חשובות, אשר באותם מקרים מי שנפגע מהן רשאי להגיש ערעור לבית המשפט השלום על החלטת רשם הוצאה לפועל.

כפי שניתן לשים לב, המצבים הם בדרך כלל פגיעה בזכויות יסוד, ובראשם פגיעה בזכות לחירות (צו מאסר), אך גם בזכות לחופש התנועה (עיכוב יציאה מן הארץ), וכיוצ"ב.