מהי בקשה לפשיטת רגל ומי רשאי להגיש אותה?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו בשנת 2019, הולך לקראתם של חייבים, במטרה לשקם אותם כלכלית. מי זכאי לעבור את ההליך, אילו מסמכים יש לצרף לאותה בקשה לפשיטת רגל, ומדוע מומלץ להיעזר בעורך דין הוצאה לפועל – כל זה בהמשך.

אדם פרטי או תאגיד הנקלע לחובות שהוא לא מסוגל לסלק, יכול לעיתים לצאת מהמצב באמצעות הליך של חדלות פירעון, בעיקר מאז שנכנס לפני כארבע שנים לתוקף, "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", המייעל ומקצר את ההליכים.  

מטרת החוק החדש היא לשקם כלכלית אנשים שנקלעו לחובות בהליך ידידותי יחסית ומוקצב בזמן.

מי יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל?

באופן כללי, הזכאות להגיש בקשה לפשיטת רגל ניתנת לחייב שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועד או שסכום חובותיו הכולל עולה על שווי כלל נכסיו. החייב צריך להיות תושב ישראל בחצי השנה הקודמת לבקשה, או מי שמנהל עסקים בישראל במועד ההגשה.

עם זאת, תנאי מקדמי הוא שסך חובותיו של החייב צריך להיות גבוה מ- 50,000 שקלים. הוא לכאורה יכול לבקש פשיטת רגל גם כאשר מדובר בסכום חוב נמוך יותר, אולם מאשרים זאת בסיטואציות מאוד חריגות, בדרך כלל אם החייב הוא בעל נכות, חולה, הורה יחידני, ועוד.

כאשר מדובר בתאגיד המעוניין בהליך פירוק חברה, צריך שסך החובות המינימלי יעמוד על כ- 27,000 שקלים (נכון לשנת 2023).

לסכום החוב יש משמעות גם היכן יתנהל הליך פשיטת הרגל:

הגורם המוסמך לדון בהליך חדלות פירעון בחובות שמעל לסכום של 161,000 שקלים, הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון, כשההליך עצמו מנוהל בידי בית משפט השלום באזור מגורי החייב.

בחובות של פחות מ-161,000 שקלים, הבקשה מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל ורשם ההוצאה לפועל, הוא מי שמנהל את ההליך.

הגשת בקשה לפשיטת רגל

את הבקשה לפשיטת רגל מגישים כיום באופן מקוון.

הגשת הבקשה אף כרוכה בתשלום אגרה בסכום של כ- 1,900 ₪.

הבקשה צריכה לכלול את פרטיו האישיים של החייב, לרבות מצבו המשפחתי (נשוי, רווק), ומה מספר הילדים שיש לו, וכמה מתוכם קטינים (בני פחות מ-18).

כמו כן יש לציין במסגרת הבקשה את פרטי חוב המלאים, לרבות שמות הנושים, סכום החוב העדכני, תאריך יצירת החוב, ומה מצבו המשפטי של החוב (קרי: האם כבר נפתח תיק הוצל"פ או יש פסק דין).

בנוסף, יש לצרף לבקשה מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי ועל יכולת ההחזר של החייב:

  • הכנסות – מסמכים המעידים על ההכנסות של החייב ובני ביתו. שכר יצרף 3 או 4 תלושי משכורת. נכה או מובטל יצרף תדפיס חשבון בנק המוכיח כי הוא מקבל קצבה חודשית. עצמאי שמעוניין שהעסק שלו ימשיך להיות מקור ההכנסה שלו, יצרף דו"ח חשבונאי המוכיח מה הרווח החודשי הממוצע שלו בשנה הנוכחית.
  • הוצאות – במקביל, על החייב להציג אסמכתאות להוצאות הקבועות שלו ושל בני ביתו. מדובר בין היתר בתדפיסי חשבון בנק עבור 3 החודשים האחרונים, הסכם שכירות, אישורים עדכניים על תשלומי ועד בית, ארנונה, חשמל, תשלומי מזונות, הוצאות על טיפול בילדים מתחת לגיל 3, הוצאות על צרכים רפואיים חריגים ועוד.
  • נכסים – על החייב לצרף אישורי בעלות על נכסים מסוגים שונים (אם יש כאלה), הרשומים על שמו או על שם בני ביתו, על זכויות או מניות בתאגיד ונכסים פיננסיים שברשותו. אם חלילה הורה נפטר והחייב צפוי לרשת אותו, יש לציין זאת.

מדוע חשוב לקבל סיוע משפטי?

ליווי משפטי מקצועי לאורך ההליך, יקל על החייב את ההליך הבירוקרטי וימנע ביצוע טעויות לאורך הדרך, עד לשלב קבלת צו הפטר החובות המיוחל.

לפיכך כדי להבטיח את קבלת הצו לפתיחת הליכי פשיטת רגל ואת ההתנהלות הנכונה בהמשך לאורך ההליך, חשוב להסתייע באותו עורך דין הוצאה לפועל בעל ידע וניסיון בהליכי ההוצאה לפועל.

סיוע משפטי יכול להיות קריטי עבור החייב, בכל אחד משלבי ההליך, החל בניסוח מדויק ובהגשה נכונה של הבקשה לפשיטת רגל, דרך העמידה בכל דרישות החוק, מילוי צו התשלומים, הכנה לישיבת הבירור שתתקיים מול הנאמן, הגשת דו"חות דו-חודשיים בזמן ועוד.

חייב שאומר לנאמן או לבית המשפט משפטים שנויים במחלוקת, או עושה פעולות שנויות במחלוקת, עלול למצוא את עצמו גורם נזק שקשה לתיקון.

למאמרים נוספים כמו האם כדאי לפשוט רגל או הסבר על הליך פשיטת רגל כנסו עכשיו.

תוכן עניינים
בקשה לפשיטת רגל
דילוג לתוכן