חברה בע"מ לא משלמת את החוב – האם בסוף בעל המניות ישלם?

מה קורה במצב שבה חברה בע"מ לא משלמת את החוב?

קודם נסביר מדוע עסקים רבים בישראל פועלים תחת חברה בע"מ. הסיבות לכך מגוונות. אחת הסיבות היא שבעלי המניות, האנשים שהקימו את החברה, אמורים להיות מוגנים אם וכאשר החברה צברה חובות. בגדול, בעלי המניות לא אמורים לפרוע את חובות החברה, אלא אם הם חתמו על כתב ערבות.

כך קורה המצב, שבו נושה (אדם או תאגיד שחייבים לו כסף) מיוצג על-ידי עורך דין ופותח תיק הוצאה לפועל נגד החברה, אולם עד מהרה מתברר לשניהם או שלא ניתן לגבות ממנה דבר, או במקרים אחרים אף מתברר שהחברה בע"מ לא משלמת וכבר פנתה להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל).

למרות האמור, חוק החברות מאפשר בנסיבות חריגות "הרמת מסך", קרי אפשרות להגיש תביעה כספית נגד מנהלים ובעלי מניות, במטרה שאלה יפרעו את החוב במקום החברה.

יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי בתי המשפט לא נוטים למהר לדון בתביעות של "הרמת מסך" לפני שלשופט ברור כי קיימת סבירות נמוכה שהחברה תפרע את החוב שצברה. 

החוק מאפשר הגשת תביעה בהרמת מסך בשלושה מקרים: "הונאת הנושה", "מימון דק" וכאשר בית המשפט מצא כי הדבר "נכון וצודק".

חברה בע"מ לא משלמת
חברה בע"מ לא משלמת

חברה בע"מ לא משלמת את החוב – הונאת הנושה

"הונאת הנושה" משמעה כי המנהלים או בעלי המניות שיקרו לנושה, או יצרו מצג מטעה כלפיו, וכתוצאה מההונאה החוב של החברה כלפי הנושה תפח משמעותית אלמלא ההטעיה.

בדרך כלל ההונאה היא מצב שבו מובטח לנושה שהחוב ישולם בעתיד, אם ימשיך לספק סחורה כרגיל.

כמו כן, בדרך כלל לא מספיקה הבטחה חד-פעמית או הבטחה שמנוסחת בצורה מעומעמת. צריך שיהיה רכיב שיוכיח לבית המשפט שהיתה פה הונאה מכוונת.

יתרה מזאת, צריך שבזמן ההונאה המנהלים או בעלי המניות ידעו (או היו יכולים לדעת) שהחברה לא תוכל לפרוע את החוב. יש מספר דרכים להוכיח זאת:

  • בזמן ההבטחה נמסר שיק (צ'ק) ולימים מתברר כי לא היה לו כיסוי.
  • בזמן ההבטחה כבר היה פתוח נגד החברה לפחות תיקי הוצאה לפועל גם אחד.
  • בזמן ההבטחה הבנק כבר נתן לחברה לפחות התראה אחת על חריגה ממסגרת האשראי.
  • בזמן ההבטחה היה קושי לשלם משכורות.
  • בזמן ההבטחה החברה כבר הגישה מיוזמתה בקשה לפשיטת רגל.
  • בזמן ההבטחה ניתן נגד החברה פסק דין בסכום משמעותי.

לדוגמה: החברה היתה חייבת לנושה סך של 20,000 שקל, והנושה לא הסכים לספק סחורה חדשה עד שהחוב לא ייפרע. אולם על מנת לשכנעו להמשיך לספק סחורה למרות החוב, בעל המניות מוסר שיקים עתידיים של החברה. הנושה מתרצה וממשיך לספק סחורה, אך לאחר מסירת הסחורה החדשה מתברר שהשיקים לא נפרעו כי אין להם כיסוי. כתוצאה מכך, החוב של החברה תפח מ- 20,000 שקל ל- 100,000 שקל. 

מימון דק

הגדרה זו משמעה שנציגי החברה (לאו דווקא הבכירים אלא אולי דווקא אפילו הזוטריים) מזמינים סחורה או שירות בשם החברה, ולאף אחד מבכירי החברה זה לא מפריע שהחוב הולך ומצטבר.

בניגוד לתת-הפרק הקודם, במסגרתו העילה היא מעשה אקטיבי של הטעיה, במקרה זה מדובר בהתנהגות שגובלת במחדל או באדישות בשל התנהלות כלכלית "על הקצה".

בבתי הדין לעבודה נוטים השופטים ביתר קלות לפסוק "הרמת מסך" נגד מעסיקים בעילה של "מימון דק", כי לעובד השכיר אין יכולת להתמקח או לנהל מו"מ עם המעסיק בכל הנוגע לשכרו: או שהוא ממשיך לעבוד כרגיל, או שהוא מתפטר. לפיכך אם החברה אינה מיישמת את דיני העבודה ככתבם וכלשונם, הנטייה תהיה להצדיק הרמת מסך מסיבה זו.

אולם הטיעון "מימון דק" הוא בעייתי כאשר מדובר בספקים של החברה. ספקים רשאים בכל עת להודיע על הפסקת מתן השירותים עד שיתקבל התשלום. לפיכך אם בכירי החברה לא הבטיחו כלום, והספק ממשיך לתת סחורה כרגיל, למה המנהלים או בעלי המניות אשמים באופן אישי? – הרי מסיבה זו הוקמה חברה בע"מ: על מנת שהחוב לא יהיה אישי נגדם.  

הספקים יוכלו להסתמך על הטיעון "מימון דק" אם בסמוך לקריסת החברה בוצעה על-ידה הזמנה אחת בסכום חריג, או סדרת הזמנות ללא הצדקה נראית לעין.

דוגמא 1: החברה מזמינה פעם בחודש מהספק סחורה בסכום פחות או יותר קבוע של 10,000 שקל, אולם חודש לפני קריסתה הכלכלית בוצעה הזמנה בסך 100,000 שקל. 

דוגמא 2: החברה היתה מבצעת הזמנת סחורה בסך 10,000 ₪ פעם בחודש בממוצע, אולם בסמוך למועד קריסתה הכלכלית תדירות ההזמנות בסך 10,000 ₪ היתה פעם בשבוע.

שיקול דעת בית המשפט (בית המשפט מצא כי הדבר "נכון וצודק")

חברי הכנסת סברו כי יכולות להיות סיטואציות עמומות, שבהן רצוי להרים מסך למרות שלא התרחשה הונאה וגם לא היה מקרה קלאסי של "מימון דק".

לדוגמא: החברה ממשיכה להזמין מאחד הספקים סחורה בקצב רגיל, למרות שהיא מודעת כי ספק אחר מקדם נגדה או מעוניין לקדם נגדה שלא מרצונה הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל).

לאור האמור במאמר זה, אם אתם חפצים להגיש תביעה בהרמת מסך, או הוגשה נגדכם תביעה שכזו, מומלץ לפנות לעורך דין תביעות כספיות.

במקרה דומה אחר, מומלץ לפנות אם אתם מחפשים אחר עורך דין הוצאה לפועל או עורך דין פשיטת רגל, לפי העניין.

משרדנו, שנמצא בראשון-לציון, ישמח לסייע במידת האפשר.

תוכן עניינים
חברה בע"מ לא משלמת

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ:

תמונה של עורך דין לירון צבי קניג
עורך דין לירון צבי קניג

בעל תואר ראשון ושני במשפטים. מתמחה בתחומים הוצאה לפועל ופשיטות רגל.

דילוג לתוכן