במאמר זה נבדוק למה משמשת לשכת ההוצאה לפועל בכלל קיימת, מה התועלת בה, והאם הציבור בישראל מסוגל להתקיים בלעדיה. משרד המשפטים מחולק לזרועות ואגפים. אחת מזרועותיו היא רשות האכיפה והגבייה, אשר למעשה מנהלת את לשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ.
אז למה משמשת לשכת ההוצאה לפועל?
הלשכה משמשת פלטפורמה לגביית חובות (כגון חוב מזונות). פסק דין, שכמובן כבודו במקומו מונח, הוא בסופו של דבר פיסת נייר. חשיבותו נובעת מכך שמה שכתוב בו – אכן נאכף. הבעיה מתחילה כאשר הצד שהפסיד במשפט וקיים נגדו פסק דין – נמנע מלשלם את החוב. על מנת שהציבור לא ייקח את החוק לידיים, בדיוק למקרים כאלה קיימת לשכת ההוצאה לפועל.
אם החוב לא שולם לאחר שניתן פסק הדין, הזוכה (האדם שיש לטובתו פסק דין) ניגש ללשכת ההוצאה לפועל עם פסק הדין המקורי (או עם העתק נאמן למקור), והמזכירות תפתח תיק ההוצאה לפועל נגד החייב (האדם או התאגיד שחייב את הכסף).
לאחר פתיחת התיק, תתבצע מסירת אזהרה לחייב. בשל צבעו, הוא מכונה בקרב עורכי הדין בכינוי "הטופס הירוק". את האזהרה מדרך כלל מבצע שליח מטעם עורך הדין של הזוכה. מטרת הטופס היא להזהיר את החייב שפתוח נגדו תיק הוצל"פ, ובתוך 21 ימים צפויים להתחיל נגדו הליכי גבייה.
במהלך 21 הימים הללו, המחשבים של לשכת ההוצאה לפועל מסונכרנים בצורה כזו שלא יתאפשר לנהל הליכי גבייה בטרם חלף המועד.
בחלוף 21 הימים, אם רשם ההוצאה לפועל לא הורה על עיכוב הליכים מסיבה כלשהי, ניתן יהיה לקדם הליכי גבייה. עובדי לשכת ההוצאה לפועל לא יקדמו את ההליכים ביוזמתם, למעט במקרים חריגים. בגדול, עובדי הלשכה מטפלים רק בסריקת בקשות שהוגשו על-ידי הצדדים, אכיפת ההחלטות של רשם ההוצאה לפועל המופנות אל עובדי הלשכה (כגון ביטול עיקולים, סגירת תיק וכיוצ"ב), ובפרוצדורה שנועדה לפתיחת תיקי ההוצאה לפועל ותפעולם השוטף.
יחד עם זאת האחריות לקדם הליכי גבייה מוטלת על הזוכה ובא-כוחו. לאחר שכאמור חלפו 21 ימים, עורך הדין של הזוכה בוחר באמצעות תקשורת מחשבים היכן להטיל עיקולים. כמעט תמיד הבחירה היא להטיל עיקולים על חשבונות בנק. אם עורך הדין אינו יודע היכן מצוי חשבון הבנק של החייב, הנטייה היא להמר ולהטיל עיקולים על חמשת הבנקים הגדולים בישראל.
כאשר מוטל עיקול, הדבר מעודכן בתיק ההוצאה לפועל, ובאמצעות תקשורת מחשבים לשכת ההוצאה לפועל מוסרת את הדרישה להטלת עיקול לבנק המדובר, לצורך הדוגמא נניח לבנק הפועלים. בתוך ימים אחדים, הבנק יעדכן את לשכת ההוצאה לפועל האם לחייב יש חשבון בנק, ואם כן באיזה סכום. אם אכן אותר סכום כלשהו בבנק, הוא ייחשב "מעוקל". פעולת העיקול, כשלעצמה, לא תזרים את הכסף מבנק הפועלים ישירות אל חשבון הבנק של עורך הדין.
עורך הדין יצטרך להגיש בקשה ל"מימוש הכספים", ואם במחשבי ההוצאה לפועל לא מצוינים הגבלה או איסור לעשות זאת מסיבה כלשהי, הכסף צפוי להיות מועבר תוך ימים אחדים מהבנק לחשבון של לשכת ההוצאה לפועל, וזו תעביר אותו לעורך הדין.
מלבד התפקיד לשמש פלטפורמה לגביית החוב, תפקיד נוסף של לשכת ההוצאה לפועל הוא לשמש מעין מחשבון לחישוב גובה החוב המדויק.
למה הכוונה?
חוב שלא שולם צובר הפרשי הצמדה וריבית. על מנת שלא תהיה מחלוקת או ספק מה הסכום שנותר לשלם, לשכת ההוצאה לפועל מזינה למחשב נתונים מדויקים, לרבות גובה הריבית וגובה ההצמדה, ולכן סכום החוב שמצוין בתיק ההוצאה לפועל בכל רגע נתון אמור להיות גובה החוב המדויק, העדכני ושאינו שנוי במחלוקת.
אם חייב סבור שהסכום בתיק צריך להיות קטן יותר, הוא צריך להגיש בקשה בטענת "פרעתי" ולהסביר על בסיס מה הוא מבסס את טענתו. רוב הבקשות מסוג זה מקורן בטענה שהחוב כולו או חלקו שולם, ועורך הדין של הזוכה שכח לעדכן את לשכת ההוצאה לפועל בגין אותו תשלום.
כך או כך, הבקשה בטענת פרעתי (כמו כל הבקשות) מוקלדת באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, והיא תיסרק ותועבר לרשם ההוצאה לפועל למתן החלטה. אם רשם ההוצאה לפועל פסק שהסכום העדכני שגוי, תפקיד לשכת ההוצאה לפועל זה לתקן את התחשיב על בסיס מה שצוין בהחלטה.
למה משמשת לשכת ההוצאה לפועל? – סיכום:
מערכת ההוצאה לפועל נועדה למנוע מצב שאיש הישר בעיניו יעשה, ולאפשר גביית חובות בצורה חוקית (כגון חוב של המנוח). באמצעות פלטפורמה זו כאמור, גם ניתן לדעת בדיוק מה גובה החוב העדכני והדבר מקטין מאוד את האפשרות למחלוקת בעניין זה.
