במאמר זה נסקור את המבנה הארגוני של ההוצאה לפועל, היא רשות האכיפה והגבייה. לאחר מכן, נסביר היכן קיימים סניפים של לשכות ההוצאה לפועל, ומתי זה רלוונטי לגבינו. בראש רשות האכיפה והגבייה קיים מנהל, המכונה מנהל הרשות. כיום זהו אורי ולרשטיין. המנהל כפוף למשרד המשפטים.
מתחתיו של מנהל הרשות קיימות 12 יחידות מטה:
- חטיבת הרשמים
- חטיבה מקצועית
- חטיבת טכנולוגיות דיגיטליות ומידע
- חטיבת שירות לקוחות
- לשכה משפטית
- מינהל ומשאבי אנוש
- תכנון, מדיניות, מחקר וקש"ח
- דוברות והסברה
- תקציבים
- ביטחון וסייבר
- חשבות
- ביקורת ותלונות הציבור
יחידות המטה מטפלות בארבעה סוגים של הליכים משפטיים:
- גביית חובות עבור המדינה שנבעו מהליך אזרחי,
- גביית כספים עבור המדינה שנבעו פלילי ומנהלי,
- תפעול שוטף של מערך ההוצאה לפועל,
- תפעול שוטף של מערכת חדלות פירעון כאשר מדובר בחובות מתחת ל- 161,000 ₪.
גביית החובות עבור המדינה כמפורט בסעיפים א' ו-ב' לעיל מתבצעת מתוך הבניין בו שוכנת רשות האכיפה והגבייה בירושלים.
בבניין שוכנים אנשי מינהל הגבייה הממשלתי, ותפקידם הוא לגבות את החובות כתוצאה מהליכים אזרחיים (פסקי דין לטובת המדינה, שיקים שנמסרו למדינה וחזרו).
לעומת זאת, בבניין גם שוכנים אנשי המרכז לגביית קנסות, ותפקידם לגבות כסף שאזרחים ותאגידים חייבים למדינת ישראל כתוצאה מקנסות במסגרת הליכים פליליים או מינהליים.
הליכי חדלות פירעון מטופלים על-ידי עובדי רשות האכיפה והגבייה כאשר החייב מצהיר על חובות של פחות מ- 161,000 ₪. הטיפול יתבצע באחת מתוך 7 לשכות הוצל"פ הפרוסות ברחבי הארץ: נצרת, חיפה, כפר סבא, תל אביב, ירושלים, אשקלון ואילת.
משמעות הדבר היא שמי שפונה מיוזמתו להליך חדלות פירעון בגין חובות בסכום של פחות מ- 161,000 שקל, הטיפול בו יהיה בלשכת ההוצאה לפועל הקרובה לביתו מבין השבע הללו.
על כך נעסוק בהמשך בהרחבה:
למרות האמור, קיימות בסה"כ 23 לשכות הוצאה לפועל, אשר העובדים שלהם עוסקים בענייני ההוצאה לפועל השוטפים. כאמור, רק ב-7 מתוך 23 הלשכות, יש גם עובדים של מערך הליכי חדלות הפירעון.
23 לשכות ההוצאה לפועל מחולקות בין ארבעה מחוזות:
- מחוז חיפה והצפון (שכולל בתוכו 10 לשכות הוצאה לפועל בערים חדרה, עפולה, בית שאן, נצרת, טבריה, חיפה, קריות, עכו, צפת וקרית שמונה).
- מחוז ירושלים והדרום (שכולל בתוכו 6 לשכות ההוצאה לפועל בערים ירושלים, אשדוד, אשקלון, באר שבע, דימונה ואילת)
- מחוז מרכז: 6 לשכות (נתניה, כפר סבא, פתח תקוה, רמלה, ראשל"צ ורחובות)
- מחוז תל אביב (שכוללת רק את לשכת ההוצאה לפועל המצויה ברחוב המסגר בתל אביב).
הואיל ובחוק אין הוראה מפורשת באיזו לשכה מותר או אסור לפתוח תיק הוצאה לפועל, משמעות הדבר היא שמי שרוצה לפתוח מיוזמתו תיק הוצאה לפועל נגד חייב, רשאי לבחור לעשות כן בכל אחת מ-23 הלשכות, לפי ראות עיניו, ועובדי הלשכה לא ימנעו זאת ממנו.
לפיכך תושב ירושלים רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל בקרית שמונה, אם הוא חפץ בכך. בפועל, בדרך כלל עורך הדין שפותח את התיק עושה זאת בלשכה הקרובה למשרדו, מטעמי נוחות כמובן. למרות זאת, לפושט רגל אין יכולת דומה לבחור את לשעת ההוצאה לפועל שלו.
הסיבה היא שבניגוד לנושה (=הזוכה) שיכול לבחור בין 23 לשכות הוצאה לפועל, הדין שונה כאשר חייב מעוניין לקדם מיוזמתו הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל).
הליך חדלות פירעון מלכתחילה מוגבל ל- 7 מתוך 23 לשכות ההוצל"פ.
ולמרות זאת, פושט הרגל, ועורך דינו אף אינם רשאים לבחור בין 7 הלשכות הללו.
ברירת המחדל היא שתיק חדלות הפירעון יתנהל במחוז בו מתגורר פושט הרגל (אלא אם הוא מבקש במיוחד שהתיק יתנהל במחוז בו נמצא מקום עבודתו).
הבעיה היא שבמחוז ת"א ובמחוז מרכז יש לכל מחוז רק לשכה אחת שמטפלת בהליכי חדלות פירעון (ת"א וכפר-סבא), וזאת בניגוד למחוז ירושלים ודרום שבו יש 3 לשכות (ירושלים, אשקלון ואילת), וכן בניגוד למחוז חיפה וצפון שבו יש 2 לשכות (נצרת וחיפה).
המסקנה: פושט רגל שמתגורר בטווח שבין חדרה לגדרה ועובד באותו מחוז, אין באפשרותו לבחור את לשכת ההוצאה לפועל.
להלן מספר דוגמאות:
דוגמא 1: פושט רגל שמתגורר בעיר בת ים ועובד בחולון, הלשכה שתטפל בהליך חדלות הפירעון שלו תהיה בהכרח לשכת תל אביב, כי גם בת ים וגם חולון נמצאות במחוז תל אביב, ואין לשכות הוצאה לפועל נוספות במחוז תל אביב שמטפלות בענייני חדלות פירעון.
דוגמא 2: פושט רגל שמתגורר בבת ים, אך עובד בראשון לציון, ברירות המחדל תהיה לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, כי הוא מתגורר במחוז זה. הוא אמנם יוכל לבקש שהטיפול יתנהל בלשכת כפר סבא, כי ראשל"צ נמצאת במחוז מרכז, אולם בפועל כפר סבא רחוקה מביתו ומקום עבודתו, כך שאין לו בחירה רבה.
דוגמא 3: במחוז ירושלים והדרום כאמור קיימות שלוש לשכות הוצאה לפועל שבהן מתנהלים הליכי חדלות פירעון: ירושלים, אשקלון ואילת. לפיכך פושט רגל מבאר שבע למשל רשאי לבקש שהעניין יטופל בלשכות ירושלים או אילת, למרות שאשקלון קרובה יותר לביתו.