הרפורמה בריבית פיגורים – הפרדת מנגנון הריבית מדמי הפיגורים

בחודש אוגוסט 2023 אושר בקריאה שניה ושלישית בכנסת הרפורמה בריבית פיגורים, כלומר – הפיצול בשיעורי הריבית בתיקי ההוצאה לפועל. התיקון צפוי להיכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2024.

במאמר זה נסקור מה כולל תיקון החקיקה, ומהן ההשלכות שלו לטווח הארוך.

מה היה החוק עד היום?

עד שהחוק החדש ייכנס לתוקף, המצב המשפטי הוא שכאשר נפתח תיק הוצאה לפועל, כל רכיבי החוב צוברים ריבית פיגורים בכל יום ויום.

המשמעות היא שלא רק החוב עצמו צובר ריבית פיגורים, אלא גם סכומים נוספים שהחייב נדרש לשלם אותם. הרכיבים הנוספים כוללים למשל אגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל, שכ"ט עורך דין הוצאה לפועל, הוצאות ועוד.

כתוצאה מכך, גם הריבית על החוב צוברת בעצמה ריבית.

המסקנה היא שככל שחולף הזמן, סכום החוב המקורי הופך ליותר ויותר זניח, והפרשי הריבית תופסים נתח גדול יותר ויותר מגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל.

לדוגמה: תיק הוצאה לפועל שנפתח על סך 100,000 שקל, תוך זמן לא רב יצמח ל- 120,000 ₪, ואח"כ 150,000 ₪. לפיכך שיעור הריבית בתיק ההוצאה לפועל הפך מ-0% במועד פתיחת התיק, ל- 17% (20,000 מתוך 120,000), ואח"כ הוכפל ל- 33% (50,000 מתוך 150,000).

מסיבה זו, ככל שחולפות השנים, שיעור הריבית הולך ונהיה החלק הארי של החוב, מה שמקשה על החייב להתמודד עם החוב ולגשת בהרבה מקרים בלית ברירה להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל).

הרפורמה בריבית פיגורים – מה כוללת הרפורמה?

בגדול, על-פי החוק החדש, על החוב "האמיתי" עדיין יחול ריבית, אבל על הריבית עצמה לא תחול ריבית. כלומר לא ייווצר מצב של ריבית דריבית.

בנוסף, תהיינה מעין "תחנות יציאה". בניגוד למצב כיום שבכל יום החוב גדל כתוצאה מהריבית, במסגרת החוק החדש הריבית תגדל אחת ל-3 חודשים.

שינוי נוסף הוא שבמצב הנוכחי רק בנסיבות חריגות רשם הוצאה לפועל היה מוסמך להפחית ריבית, אולם במסגרת החוק הגדול תורחב הסמכות הזו למקרים נוספים.

מהן ההשלכות של הרפורמה?

תלוי את מי שואלים, אבל אין ספק שמדובר בשינוי רדיקאלי.

באתר האינטרנט "דבר" צופים שגובה החובות בתיקי ההוצאה לפועל יפחת בשיעור של "עד 80%".

ב"כלכליסט" טענו שחוב בתיק הוצאה לפועל שפתוח כבר 5 שנים יופחת בשיעור של כ- 50%.

כך או כך, סכומי החוב בתיקי ההוצל"פ צפויים לקטון משמעותית.

אולם זהו לא השינוי היחיד שצפוי.

בגדול כיום ניתן לגשת להליך חדלות פירעון עם חוב של 160,000 ₪ או יותר, אולם בכל שנה הסכום המינימאלי הזה צפוי לעלות, כיוון שהוא צמוד למדד, ולמדד יש נטייה בישראל להישאר קבוע או לעלות. התוצאה הצפויה היא שמצד אחד בעקבות החוק החדש גובה החובות בתיקי ההוצל"פ יהיה קטן יותר, ומצד שני פחות חייבים יגיעו לרף המינימלי לצורך הליך פשיטת רגל, אשר כאמור כיום עומד בסך כ- 160,000 ₪, אולם בשנים הקרובות צפוי הרף המינימלי להיות בסכום גדול יותר.

מה כדאי לעשות בשלב הביניים עד שהחוק ייכנס לתוקף?

תקופה זו היא הזדמנות פז של חייבים להגיע לפשרה עם זוכים ועורכי דינם שכבר פתחו תיק הוצאה לפועל.

הואיל וכניסת החוק לתוקף צפויה באוקטובר 2024 להפחית את החוב בעשרות אחוזים, רבים מעורכי הדין צפויים כבר עתה להסכים להפחית את סכום החוב תמורת סגירת תיק ההוצאה לפועל.

יכול מאוד להיות שתיק הוצאה לפועל בסכום נמוך או שנפתח לפני זמן לא רב יחסית לא יוביל לפשרה. אולם אם גובה החוב גדול יחסית, התיק נפתח לפני שנים רבות, ושיעור הריבית שנצברה במהלך השנים היא משמעותית, הסבירות לפשרה עולה דרמטית.

הרפורמה בריבית פיגורים – מהן השלכות הרפורמה על הליכי חדלות פירעון עתידיים?

כיום רבים פונים להליך חדלות פירעון, כיוון שהריביות מרחיקות את האפשרות לשלם את החוב.

אולם כאשר שיעור הריבית יפחת משמעותית, יכול מאוד להיות שלחייבים לא יהיה משתלם לפנות להליך חדלות פירעון. הליך שכזה הוא גם כתם, וגם פרוצדורה שאורכת שנים.

יהיה יותר עדיף לנהל הליך מול רשם ההוצאה לפועל להפחתת הריבית.

כתוצאה מכך, הרפורמה צפויה להפחית דרמטית את מספר הפונים להליך חדלות פירעון, ויותר תיקי הוצאה לפועל ייסגרו בשל פריסת תשלומים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל.