במסגרת מאמר זה ננסה להשיב על שאלה שמטרידה רבים: כאשר תיק איחוד נסגר האם מדובר בסוף פסוק, או שמא אפשר לבקש פתיחת תיק איחוד חדש. ואם מותר לבקש: מתי זה אפשרי?
מה זה בכלל תיק איחוד ולמה הוא נועד?
תיק איחוד הוא תיק שנפתח ביוזמת החייב ובאישור רשם ההוצאה לפועל, ומטרתו היא שלחייב יהיה קל להתנהל כלכלית מול כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו.
אם החייב יגיש בקשה לפריסת תשלומים בכל תיק ותיק בנפרד, עלול להיווצר מצב שהסכום הכולל שהוא יצטרך לשלם יהיה מעבר ליכולותיו. רשם הוצאה לפועל שפסק סך של 1,000 שקל בחודש בתיק א', לא בהכרח מודע שכבר נפסק לחייב צו תשלומים בסך 500 שקל בתיק ב'.
לפיכך במסגרת בקשה לאיחוד תיקים, רשם ההוצאה לפועל פוסק תשלום חודשי וקבוע עבור כל התיקים כולם.
הסכום שישולם יופיע בתיק האיחוד, והמזכירות תחלק את הסכום ששולם בין תיקי ההוצל"פ של הנושים, המכונים במצב זה: "תיקים פרטניים".
האם מותר להגיש בקשה חדשה לאיחוד תיקים?
יש הבדל בין החוק "היבש" לבין מה שקורה בפועל.
תקנה 29(ב) קובעת כי כעיקרון תוגש "בקשת איחוד אחת", וניתן יהיה להגיש בקשה חדשה רק אם "בנסיבות העניין חל שינוי יסודי".
במלים אחרות, החוק "היבש" קובע שמי שסולק מתיק איחוד לא יוכל להגיש בקשה חדשה ללשכת ההוצאה לפועל, אלא אם יוכיח כי "חל שינוי יסודי" במצבו הכלכלי. למה הכוונה? – הכוונה היא שכיום הוא רוצה לשלם סכום הרבה יותר גבוה בכל חודש או הרבה יותר נמוך ממה שנפסק במסגרת תיק האיחוד שנסגר.
מטרת החוק היא שאנשים שמצבם הכלכלי נשאר פחות או יותר אותו דבר, ובזמן שהיה להם תיק איחוד הם לא שילמו את התשלום החודשי ובסוף סילקו אותם מההליך, לא ראויים לפרס.
מסיבה זו החריג נועד רק למקרים בהם מצבם הכלכלי השתנה: הם רוצים לשלם בכל חודש סכום גבוה משמעותית יותר מבעבר ויכולים לדעתם לעמוד בו, או לטעון שמצבם הדרדר והם רוצים לשלם סכום נמוך משמעותית מבעבר.
ולמרות האמור בתקנה 29(ב), ניתן לומר ברמה מסוימת בביטחון, שרוב רשמי ההוצאה לפועל לא נוטים ליישם את התקנה הזו ככתבה וכלשונה.
לעיתים רחוקות נסגרת הדלת לחלוטין בפני מי שסולק מתיק האיחוד ורוצה להגיש בקשה חדשה, גם אם הסכום שמבוקש לשלם הוא פחות או יותר זהה למה שהיה בעבר.
בדרך כלל רשמי ההוצאה לפועל נוטים לגלות רחמנות, ורק בודקים מתי נסגר תיק האיחוד הישן.
אם חלף זמן קצר ממועד סגירת תיק האיחוד – עד חצי שנה – הנטייה תהיה לדחות את הבקשה. אולם ככל שחלף זמן ארוך יותר, הנטייה היא להאמין שהחייב "למד את הלקח", ולתת לו הזדמנות שנייה, אף אם מצבו הכלכלי לא השתנה דרמטית.
מה קורה אם החייב סולק פעמיים מתיק איחוד. האם תינתן הזדמנות שלישית?
בדומה למקרה הקודם, רשמי ההוצאה לפועל אמנם מצד אחד נוטים לגלות סלחנות אם חלף מספיק זמן מאז שהחייב סולק מההליך הקודם, אולם מצד שני כנראה הפעם פרק הזמן יהיה ארוך יותר.
רשם הוצאה לפועל ששם לב שמדובר בחייב שכבר פעמיים סולק מתיק איחוד, מבין כי כנראה מדובר ב"שור מועד". הרשם מבין כי יכול מאוד להיות שהחייב אינו אדם יציב, ולא נוטה לשלם.
מלבד צפי לתקופת המתנה ארוכה יותר, במקרה שכזה רשם ההוצאה לפועל צפוי גם להיות זהיר יותר, ועלול להציב קשיים שלא היו בעבר.
למשל, לדרוש מסמכים נוספים, לדרוש הבהרות, לשאול מדוע הילדים הבוגרים שגרים בבית לא ישתתפו בהוצאות השוטפות של הבית, הוא אולי יטען שדמי-השכירות גבוהים מדי, ובנוסף גם עלול להציב קשיים אם אחד מבני הזוג לא עובד במשרה מלאה.
מסיבות אלה ואחרות מאוד לא רצוי מאוד להגיע לסיטואציה המביכה הזו.
לאיזו לשכה יש להגיש את הבקשה החדשה לאיחוד תיקים?
את הבקשה החדשה יש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל שבה פתוחים כיום רוב תיקי ההוצאה לפועל. המקור החוקי לכך הוא תקנה 29(א).
המסקנה: גם אם למישהו היה בעבר תיק איחוד בלשכת ראשון-לציון למשל, ותיק האיחוד נסגר, זה לא אומר כלום ביחס לשאלה לאיזו לשכה תוגש הבקשה החדשה.
הבקשה החדשה תוגש בלשכה שבה פתוחים כיום רוב תיקי ההוצאה לפועל.
ואיך יודעים היכן פתוחים רוב התיקים? – פונים לכל לשכת ההוצאה לפועל, בין אם ניגשים פיזית ובין אם באינטרנט, ומבקשים: "דו"ח תיקים פתוחים".
התייעצו עם עורך דין הוצאה לפועל מומחה עם מעל ל-15 שנות ניסיון. עורך דין לירון קניג
