הקדמה חשובה
נכון לשנת 2023, כאשר מגישים בקשה לחדלות פירעון בסכום של יותר מ- 161,000 ₪, נציג מטעם הממונה על חדלות הפירעון (שזה גוף ממשלתי) בודק את הבקשה. אם הבקשה הוגשו בצורה תקינה, היא צפויה להיות מאושרת, והחייב יתחיל בהליך. ואולם, הנציג מטעם הממונה עלול בנסיבות מסוימות גם לדחות ולהתנגד לבקשה לחדלות פירעון. אם הנציג מתנגד ודוחה את הבקשה, בהחלטתו תהיה רשומה הסיבה לכך.
מה אפשר לעשות כאשר החלטתו של הנציג להתנגד לבקשה לחדלות פירעון אינה מוצדקת לדעתנו?
על החלטתו ניתן להגיש ערעור לבית המשפט השלום, וזאת מכוח סעיף 350 לחוק חדלות פירעון.
מאילו סיבות הנציג מטעם הממונה עלול להתנגד לבקשה לחדלות פירעון?
יכולות להיות לכך חמש סיבות עיקריות.
עתה נסקור אותן.
סיבה ראשונה – לא חלפה "תקופת צינון" בת שנה
מי שהתחיל בעבר הליך חדלות פירעון, אולם סילקו אותו בשל התנהלות חסרת תום לב, צריך בדרך כלל להמתין שנה שלמה עד שיוכל להגיש בקשה נוספת להתחיל בהליך מחדש.
הדנה הזו מכונה לעיתים "תקופת צינון".
לדוגמה: מי שסילקו אותו מההליך ביום 14 ביוני 2023, יוכל להגיש בקשה חוזרת הכי מוקדם רק ביום 14 ביוני בשנת 2024.
אולם יש כאלה שלא ממתינים את פרק הזמן הזה, וממהרים להגיש את הבקשה החדשה לפני הזמן.
במקרה שכזה, הבקשה החדשה צפויה להידחות אוטומטית, מבלי שהנציג בכלל טרח לעיין מה כתוב בה.
סיבה שנייה – החייב לא המציא את המסמכים המבוקשים חרף התראות
לבקשה לחדלות פירעון יש לצרף מסמכים שונים.
מי שלא מצרף את כל המסמכים הדרושים, מקבל מהנציג מטעם הממונה על חדלות הפירעון התראה להשלימם.
מטרת המסמכים היא להוכיח את שלל הטענות שמועלות במסגרת הבקשה לחדלות פירעון, וביניהם גם מהן ההכנסות וההוצאות בימים אלה.
אם חולף פרק הזמן שנקצב, והמסמכים החסרים לא הומצאו, הנציג עלול לדחות את הבקשה מחמת איחור או העדר שיתוף פעולה.
סיבה שלישית – החייב לא מצליח להוכיח חובות בהיקף של 161,000 שקל:
כאמור, הממונה על חדלות הפירעון מטפל במקרים בהם החייב מצהיר כי החובות שלו מסתכמים ב- 161,000 ₪ או יותר (נכון לשנת 2023).
הבעיה מתחילה, כאשר מצד אחד החייב מצהיר שיש לו חובות בסכום הזה, אולם מצד שני כאשר הוא נדרש לפרט למי הוא חייב וכמה, מתברר שמצבת החובות קטנה יותר.
במקרה שכזה, החייב יתבקש לתת הבהרות.
אם לאחר קבלת ההבהרות הנציג עדיין לא השתכנע שהיקף החובות מגיע ל- 161,000 שקל, הוא עלול לדחות את הבקשה.
סיבה רביעית להתנגד לבקשה לחדלות פירעון – החייב לא מצליח להוכיח שיש לו חובות בסכום משמעותי
חייב שמבקש לקדם הליך חדלות פירעון, צריך לצרף דו"ח תיקים מלשכת ההוצאה לפועל.
בשלב הזה, לרוב החייבים כבר יש תיק הוצל"פ אחד או שניים.
אולם יש חייבים שמתנהגים בצורה אחראית. לזכותם ייאמר, שהם מקדמים הליך חדלות פירעון כאשר עדיין לא נפתח נגדם אפילו תיק הוצאה לפועל אחד.
במקרה שכזה, יש לעיתים נציגים מטעם הממונה על חדלות פירעון שחושדים שהחייב טועה בהיקף החובות שלו, ולכן נציג שכזה עלול לדרוש שיוצגו בפניו מכתבי התראה מעורכי-דין.
מכתבי ההתראה נועדו לוודא, שאכן מצבת החובות עולה על 161,000 ₪, או לפחות נושקת לכך.
הבעיה מתחילה כאשר עדיין לא נתקבלו מכתבי התראה. זה גם לא תמיד מפתיע: חייבים רבים כאמור מקדימים תרופה למכה, וממהרים לפנות בהליך חדלות פירעון עוד לפני שנשלחו אליהם מכתבי התראה.
למרבה הצער, במקרה שכזה הנציג החשדן מטעם הממונה עלול לדחות את הבקשה לחדלות פירעון, והוא יציין בהחלטתו שהחייב יוכל לפנות בבקשה חוזרת כאשר ייפתחו תיקי ההוצאה לפועל או יתקבלו מכתבי התראה בסכומים משמעותיים.
סיבה חמישית – קיים חוב בהיקף משמעותי מאוד שבגינו החייב לא יכול לקבל הפטר
המטרה של החייב כאשר הוא פונה להליך חדלות פירעון, הוא לקבל בסופו של יום צו הפטר.
צו הפטר אמור לגאול אותו מייסוריו.
החובות אמורים להיות חלק מהעבר, והוא לא יצטרך לשלם אותם בעתיד.
אולם לא על כל סוגי החובות מקבלים צו הפטר. לדוגמה: חוב מזונות או קנסות.
לפיכך אם חייב מצהיר למשל שמצבת החובות שלו מגיעה לכדי מיליוני שקלים, אולם אחוז נכבד מהחוב הזה הוא חוב מזונות או קנסות, אז נציגים רבים של הממונה על חדלות הפירעון דוחים את הבקשה.
מה הטעם לקדם למישהו הליך חדלות פירעון, אם בסופו של ההליך הוא עדיין יישאר עם חוב מזונות בסך 1,000,000 שקל?
נשאלת השאלה בהקשר זה: החל מאיזה סכום חוב הנציג צפוי לדחות את הבקשה?
התשובה אינה ברורה, כי אין חוק שמסדיר זאת במפורש.
עם זאת, בחודש פברואר 2023 ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל את עמדת הממונה על חדלות הפירעון שאין טעם לבזבז את הזמן על מישהו שיש לו חובות בהיקף של כ- 10 מיליוני שקלים, כאשר ביחס ל- 3,000,000 ₪ מתוכם אין ספק שהוא לא יקבל צו הפטר [רחד"פ 57250-06-22 חנוכייב פרנק נ' ממונה על חדלות פירעון].
