הבעיה המוסרית
לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל, קיימת חובה מצד עורך הדין של הזוכה (הנושה) לדאוג שתתבצע מסירה של טופס האזהרה לחייב, וכמה שיותר מהר. טופס האזהרה נועד ליידע את החייב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, ושעליו לפעול בנושא. בכל זמן שתיק ההוצאה לפועל פתוח, החוב צובר ריבית פיגורים, לרבות בתקופת הביניים ממועד פתיחת התיק ועד למועד ביצוע מסירת האזהרה בפועל. ריבית הפיגורים היא סנקציה נגד החייב, במטרה לתמרץ אותו לפרוע את החוב בהקדם האפשרי. ואולם, קיימים מקרים בהם חלף זמן רב ממועד פתיחת התיק ועד מועד מסירת האזהרה. כתוצאה מכך, מצטברת ריבית פיגורים גם עבור תקופה שהחייב כלל לא היה מודע לקיומו של החוב. אז מתי אפשר לבקש הפחתת ריבית פיגורים? פה טמונה הבעיה המוסרית: מצד אחד החייב לא ידע תקופה ארוכה על החוב ועל תיק ההוצל"פ, ומצד שני החוב צבר שלא באשמתו ריבית הפיגורים, אשר הגדילה את החוב שלו בצורה משמעותית.
האם ניתן לבקש להפחית את ריבית הפיגורים אם החייב לא ידע על החוב?
התשובה היא כן.
מצופה מעורך דין שפותח תיק הוצל"פ שידאג שהשליח מטעמו יבצע את מסירת האזהרה בתוך פרק זמן סביר של חודש-חודשיים ממועד פתיחת התיק.
לפיכך כאשר מתברר שחלף פרק זמן ארוך ממועד פתיחת התיק ועד מועד מסירת טופס האזהרה, רשמי הוצאה לפועל נוטים להיעתר בחיוב לבקשות להפחתת ריבית הפיגורים, אולם חשוב להדגיש כי הם ידונו בעניין זה רק כאשר חייבים מלינים במפורש, ולא מיוזמתם.
מה גובה הסכום שרשם ההוצאה לפועל רשאי להפחית?
רשם ההוצל"פ רשאי להפחית רטרואקטיבית את ריבית הפיגורים כל עוד היא לא פחותה מהריבית שנקבעה בפסק הדין.
לדוגמה: בפסק הדין נפסקה ריבית בשיעור של 1% בשנה, אולם בעקבות פתיחת תיק ההוצל"פ ריבית הפיגורים היא 5% בשנה. לפיכך הרשם רשאי להפחית רטרואקטיבית 4% מהריבית.
מה גובה שכר הטרחה שצפוי עורך הדין שלכם לדרוש עבור ההליך?
קודם כל אתם צריכים לשאול את עורך הדין שלכם מה סכום ריבית הפיגורים השנויה במחלוקת.
אם לדוגמה סכום ריבית הפיגורים עבור התקופה הלא מוצדקת היא בסך 5,000 שקל, אז מסיבות ברורות שכר הטרחה שעורך הדין צריך לדרוש צפוי להיות יחסי לגובה התועלת והסיכון.
הרי לא תשלמו לו שכר טרחה בסך 10,000 שקל, כאשר במקרה הכי טוב רשם ההוצאה לפועל יבצע הקטנת חוב בתיק ההוצאה לפועל רק בסך 5,000 שקל.
האם אפשר לבקש הפחתת ריבית פיגורים אם החייב שהה בחו"ל באותה תקופה?
אם החייב יטען בתצהיר כי לא ידע על תיקי ההוצאה לפועל, ויוכיח במקביל כי באותה תקופה התגורר בחו"ל, קיימת סבירות גבוהה להפחתת הפרשי ריבית הפיגורים.
הדרך להוכיח שהות בחו"ל היא באמצעות תדפיס כניסות ויציאות מן הארץ, אשר מונפק על ידי אגף מרשם האוכלוסין של משרד הפנים.
מה קורה אם החייב שהה באותה תקופה בישראל, ובכל זאת הניסיונות לאתרו לא צלחו?
האם גם אז רשם ההוצאה לפועל צפוי להפחית את ריבית הפיגורים?
מדובר במצב בעייתי: מצד אחד החייב התגורר בישראל אך לא ידע על תיק ההוצאה לפועל, ומצד שני היו ניסיונות מצד עורך הדין של הזוכה לאתר אותו בישראל, והניסיונות בכל זאת נכשלו.
מה עושים? האם ריבית הפיגורים צפויה לקטון או להישאר על כנה?
אז קודם כל במקרה שכזה עורך הדין של הזוכה צריך להוכיח תום לב, כלומר שהיו לאורך התקופה מספר ניסיונות לאתר את החייב. אם יתברר שהיה רק ניסיון אחד לאתר את החייב והוא לא צלח – הדבר מגדיל את הסבירות להפחתת ריבית הפיגורים, כי לא היה מאמץ אמיתי לאתר את החייב.
מנגד, ככל שיתברר שהיו יותר ויותר ניסיונות לאתר את החייב, הנטייה של רשם ההוצאה לפועל תהיה שלא לוותר על ריבית הפיגורים, כי מצב זה מעלה את החשד שהחייב ניסה להסתתר מהנושים שלו.
בשל חשד זה, מצופה מהחייב לנסות להסביר היכן התגורר, ולנסות לשכנע שהוא לא התחבא או הסתתר, והיתה אפשרות לאתרו עם טיפת מאמץ.
כיצד הוא יוכיח שהוא לא הסתתר? – אם הוא יוכיח שהוא התגורר במקום שהיתה אפשרות סבירה לאתרו: או שהוא התגורר בכתובת הרשמית המעודכנת במשרד הפנים, או התגורר בדירה רשומה בבעלותו בטאבו, או התגורר בשכירות, או אפילו התגורר אצל הוריו.
הבעיה מתחילה כאשר בכוונת החייב לטעון שהתגורר במשך תקופה מאוד ארוכה בבית של חבר או משהו כזה. טענה שכזו תקשה לשכנע כי המגורים אצל החבר לא נועדו לחמוק מנושים.
