הוצאה לפועל – מה זה צו תשלומים?

מה זה צו תשלומים?

מערכת ההוצאה לפועל נועדה למקרים בהם אנשים וגופים לא מצליחים לפרוע את החוב שלהם. במקרה שכזה, אם הזוכה פתח תיק הוצאה לפועל נגד החייב, החייב בתגובה רשאי לבקש פריסה של החוב לתשלומים. כאשר מגישים לרשם ההוצל"פ את הבקשה לפריסת החוב לתשלומים – הבקשה הזו מכונה בקשה לצו תשלומים. החלטת רשם ההוצאה כמה צריך החייב לשלם בכל חודש – מכונה: צו תשלומים הוצאה לפועל.

האם אפשר לפרוס את החוב לאינספור תשלומים?

לא. חשוב לדעת כי קיימת הגבלה למספר התשלומים שניתן לפרוס.

במקרה של חוב בסכום של פחות מ- 100,000 שקל, אפשר לפרוס אותו עד 36 תשלומים.

אם מדובר בסכום גבוה יותר, ניתן לפרוס את החוב עד 48 תשלומים.

כעיקרון מי שלא מסוגל להתחייב על כך, צריך לפנות להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל).

האם יש סכום מינימלי שעליי להציע במסגרת צו התשלומים?

כן, צו התשלומים החודשי לא יפחת מ- 150 שקל בחודש.

לפיכך אם לדוגמה החוב הוא רק 1,000 שקל, לא תוכלו לפרוס אותו על פני 36 תשלומים, אלא תצטרכו לשלם את כל החוב בתוך 9 חודשים, כאמור. 

אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה?

לבקשה יש לצרף את כל המסמכים המוכיחים את ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי, לרבות: תלושי משכורת עדכניים, דפי חשבונות בנק, וכן חשבונות חשמל, ארנונה, מים, ועד בית וחשמל.

אם הבקשה תוגש ללא המסמכים הרלוונטיים, רשם ההוצאה לפועל צפוי לדרוש השלמת מסמכים.

אני לא מרוצה מצו התשלומים שפסק רשם ההוצאה לפועל. האם אפשר להגיש ערעור על החלטתו?

מי שלא מרוצה מצו התשלומים שנפסק עבורו, רשאי תיאורטית להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט השלום. אולם חשוב לדעת שבתי המשפט אינם נוהגים לשנות את החלטת רשם ההוצל"פ לעיתים קרובות. לפיכך לא כדאי לפתח ציפיות בעניין.

מי שבכל זאת מעוניין לשנות את רוע הגזרה, מומלץ לו להגיש לרשם ההוצאה לפועל "בקשה לעיון חוזר", ולהסביר בצורה נהירה מדוע נפסק צו תשלומים גבוה מדי.

יחד עם זאת שימו לב: גם אם רשם ההוצאה לפועל יבין ללבכם, הוא אינו רשאי לפרוס לכם את החוב מעבר לקבוע בחוק.

מה קורה למי שמפר את צו התשלומים ולא משלם?

כל עוד אם עומדים בצו התשלומים, אתם מוגנים מפני המשך הליכי הגבייה.

אם עורך הדין של הזוכה יפנה לרשם ההוצאה לפועל ויתלונן שאתם מפרים את צו התשלומים, הרשם עלול להתיר קידום הליכי הגבייה.

מסיבה זו מומלץ שלא להפר את צו התשלומים.

צו תשלומים ועבודה במשרה מלאה

באופן כללי מצופה ממי שפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל שימצה את כושר השתכרותו, ושהוא וגם בת זוגו יעבדו במשרה מלאה.

לפיכך מי שאינו מתקיים מקצבת נכות, נדרש לעבוד במשרה מלאה.

מי שסבור כי מצבו הבריאותי אינו מאפשר לו לעבוד במשרה מלאה, אלא רק במשרה חלקית, צריך לצרף לבקשה אישור מרופא תעסוקתי עדכני המוכיח זאת.

חשוב לזכור: רשם ההוצאה לפועל הוא בעל ידע משפטי ולא רפואי.

לפיכך אם תעמיסו עליו מסמכים רפואיים, הוא לכל היותר יידע ממה אתם סובלים, אבל הוא לא יידע "לתרגם" זאת לשאלה האם אתם מסוגלים לעבוד במשרה מלאה או לא.

לפיכך אם אינכם מסוגלים לעבוד כלל – עליכם לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות.

אם אתם מסוגלים לעבוד רק במשרה חלקית – חובה לצרף אישור עדכני מרופא תעסוקתי.

מה ההבדל המהותי בין בקשה לצו תשלומים לבקשה לאיחוד תיקים?

יש חייבים שפתוח נגדם תיק הוצאה לפועל אחד, ויש כאלה שפתוחים נגדם מספר תיקים.

בקשה לאיחוד תיקים היא למעשה סוג של בקשה לצו תשלומים.

מי שפתוחים נגדו מספר תיקים, מסיבות ברורות לא ירצה להגיש כמה בקשות בנפרד.

באמצעות הבקשה לאיחוד תיקים, הוא מגיש בקשה אחת ומאוחדת עבור כלל התיקים, ורשם ההוצל"פ יפסוק סכום גלובאלי.

מתי כדאי להגיש את הבקשה?

כעיקרון כמה שיותר מהר.

כאשר נפתח תיקי הוצאה לפועל, יש חלון זמן מצומצם, במסגרתו החייב צריך לטפל בחוב.

לאחר שחלון הזמן נסגר – הזוכה רשאי להתחיל להטיל עיקולים והליכי גבייה אחרים.

לפיכך כדאי להגיש את הבקשה מיד עם הידיעה על פתיחת תיק ההוצל"פ, ולא להמתין עד שיוטלו העיקולים.

מה גובה שכר הטרחה שאני צפוי לשלם לעורך הדין עבור הכנת והגשת הבקשה?

עורך הדין צפוי לגבות אלפי שקלים בודדים.