החשיבות לדעת האם מישהו מצוי בהליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), היא הכרחית ונחוצה קודם כל לעסקים עצמאים שלא מכירים את פושט הרגל.
לעיתים קרובות פונה אליהם לקוח פוטנציאלי שאין להם היכרות מוקדמת עמו, ולא יודעים האם יש לו מוסר תשלומים גבוה או נמוך. אותו לקוח פוטנציאלי מעוניין לקבל סחורה או שירות בשווי עשרות אלפי שקלים (ולפעמים אף יותר מכך), ולכן בעל העסק מצוי בחשש האם הצד השני ישלם בסופו של יום.
לפיכך, באמצעות המידע האם הלקוח הפוטנציאלי מצוי בפשיטת רגל או לא, אמנם לא ניתן למנוע את הסיכון לחלוטין, אך ניתן לצמצם אותו.
בנוסף, המידע הזה חשוב גם לנושים של פושט הרגל, כלומר האנשים שכבר כיום ממתינים לכספם.
רבים מהנושים נאלצים לפנות אל עורך דין הוצאה לפועל .
עורך הדין פותח עבורם תיק הוצל"פ ומתחיל לנקוט בהליכי גבייה.
לשם כך צריך לשלם לעורך הדין שכר טרחה, לשלם אגרה בת מאות ולפעמים אלפי שקלים עבור פתיחת תיק הוצל"פ, וכן לשלם לעורך הדין סכומים נוספים על-מנת לנקוט הליכי גבייה (לשכת ההוצל"פ גובה תשלום עבור כל עיקול או הליך גבייה אחר שננקט).
לפיכך, אם יודעים שאותו חייב מקדם הליך חדלות פירעון ופשיטת רגל , מתייתר הצורך לממן את ההוצאות הללו. כאשר החייב יהיה מצוי בהליך חדלות פירעון כבר לא יהיה ניתן על-פי החוק לנקוט נגדו הליכי גבייה, ולכן חבל שהכסף ששולם לעורך הדין יירד לטמיון.
איך יודעים שמישהו מצוי בהליך פשיטת רגל?
כעיקרון מי שפונה להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), מחויב לפרט את זהותם של הנושים שלו, וכמה הוא חייב לכל אחד מהם.
באשר לנושים שהוא הצהיר עליהם, הם צפויים לקבל מכתב בדואר המיידע אותם שהחייב מצוי בהליך חדלות פירעון.
מי שלא קיבל מכתב, אך הספיק לפתוח נגד החייב תיק הוצאה לפועל, צפוי לקבל מלשכת ההוצאה לפועל הודעה אודות הליך חדלות הפירעון ממזכירות לשכת ההוצל"פ או החלטה מאת רשם ההוצל"פ.
מי שלא קיבל מכתב משום גורם, אך יש לו חשד שהחייב מצוי או מקדם הליך חדלות פירעון, רשאי לכתוב בגוגל את צמד המלים: "פש"ר תיקים". תוצאת החיפוש תניב את אתר האינטרנט של משרד המשפטים. באתר תוכלו לרשום פרטים מזהים על החייב, כגון מספר תעודת זהות או שם מלא. אם לא קיבלתם תוצאה – כנראה שהחייב לא מצוי בהליך חדלות פירעון. אולם אם החייב מצוי בחדלות פירעון, תוכלו לדעת פרטים נוספים, כגון מספר התיק המתנהל בבית המשפט, וממתי הוא מצוי בהליך חדלות פירעון.
מה לעשות אם גיליתי שהחייב מצוי בהליך חדלות פירעון?
אם מישהו חייב לכם כסף וגיליתם שהוא מצוי בהליך חדלות פירעון, על-פי החוק אתם צריכים להגיש תביעת חוב. מי שלא יגיש נחשב כמי שוויתר על החוב.
מי שכאמור קיבל מכתב על כך שהחייב מצוי בהליך חדלות פירעון, צריך להגיש תביעת חוב בתוך ששה חודשים. אולם אין הכוונה לששה חודשים מיום קבלת המכתב, אלא מיום כניסתו של החייב להליך חדלות הפירעון.
מהו מועד כניסתו של החייב להליך חדלות הפירעון? – התאריך המדויק מצוין באתר האינטרנט של משרד המשפטים שפורט לעיל.
אם לא קיבלנו מכתב בעניין זה, אך הדבר נודע לנו בדרך אחרת, עדיין כעיקרון אנו מחויבים להגיש את תביעת החוב במהלך ששת החודשים מיום כניסת החייב להליך חדלות הפירעון.
אולם אם הידיעה היתה רק לאחר שכבר חלפו ששת החודשים, או בסמוך לתום התקופה, תוכלו להגיש את תביעת החוב אם תצרפו לה "בקשה להארכת מועד", ותנמקו מתי נודע לכם לראשונה שהחייב מצוי בהליך חדלות פירעון.
איך מגישים תביעת חוב?
הגשת תביעת חוב נעשית בדרך מקוונת, באמצעות אתר האינטרנט של "הממונה על חדלות הפירעון".
האם אפשר להגיש את תביעת החוב לבד, או שמא חובה להיות מיוצגים על-ידי עורך דין?
כעיקרון אתם בהחלט רשאים להגיש את תביעת החוב לבד, אולם ככל הנראה תתקשו מאוד להתמודד ללא סיוע של עורך-דין שעוסק בתחום חדלות פירעון.
החשיבות אינה רק בגלל שעורך הדין הוא בעל ניסיון בהגשת תביעות חוב, אלא גם כיוון שמלכתחילה אתם צריכים אותו, כי צריך לצרף לתביעת החוב תצהיר. התצהיר נחשב קביל רק אם הוא מאומת, ואימות נעשה באמצעות עורך דין. בתצהיר אתם תציינו כמה כסף חייבים לכם.
חשוב לציין כי גם לאחר הגשת תביעת החוב תצטרכו כנראה את עורך-הדין.
הנאמן מטעם בית המשפט עלול לדרוש מכם מסמכים כאלה ואחרים, ואם לא תעשו את הדברים כהלכה, הנאמן עלול לדחות את תביעת החוב שלכם.
בנוסף, הנאמן צפוי לפנות לנושים, ואתם מביניהם, במטרה לתת תגובה להצעות פשרה מצד החייב.
מסיבות ברורות, אתם צפויים להתקשות להתנהל מול הנאמן לבדכם גם בעניין זה.
