הליך פשיטת רגל או בשמו העדכני: הליכי חדלות פירעון, הוא לעיתים האופציה היחידה כאשר החובות תופחים ולא ניתן לפרוע אותם. איך מתנהל ההליך ולמה מומלץ לעבור אותו בסיוע וליווי של עורך דין? כל התשובות בהמשך!
נטילת הלוואות, אובדן שליטה על הוצאות, תביעות בבתי משפט, פיטורין או קריסת עסק, כל אלה ועוד, יכולים להביא כל אחד מאיתנו להסתבכות בחובות.
במצב כזה, שבו אדם (או בית עסק) אינו מסוגל לפרוע את חובותיו, גם אם יגייס לשם כך את כל הכנסותיו ונכסיו, הוא רשאי לפנות להליך של חדלות פירעון, או בשמו הקודם, הליך פשיטת רגל.
כיום, יש לדעת, עם כניסת חוק חדלות הפירעון החדש, ההליך קצר ופשוט יותר, אך עדיין כרוך במגבלות. החוק, שנכנס לתוקפו בשנת 2019 והחליף את פקודת פשיטת רגל, מציב בעדיפות גבוהה את שיקומו הכלכלי של החייב ואת שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים.
שלבי הליך חדלות פירעון
הליך חדלות פירעון יכול להימשך כארבע שנים. הוא נפתח בקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, המקביל לצו כינוס הנכסים שהיה נהוג בעבר. את הבקשה לקבלת הצו, יכולים להגיש החייב או הנושה.
עם מתן הצו לפתיחת הליכים, מוקפאים הליכי הגבייה והסנקציות שהופעלו נגד החייב, והגוף הממשלתי המכונה "הממונה על חדלות הפירעון", ממנה נאמן. תפקידיו העיקריים של הנאמן הם לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב, את הנסיבות שהובילו אותו לצבירת החובות, והאם יש נכסים שניתן לפרוע את החוב באמצעותם. בנוסף לתפקיד זה, הנאמן בודק את תביעות החוב שהגישו נגדו הנושים השונים ואף דואג לבדוק שהחייב מיישם את הליכי חדלות הפירעון.
צו שיקום כלכלי
החל ממתן הצו לפתיחת ההליכים מתחילה תקופת ביניים, במהלכה מוטלות על החייב התחייבויות שונות, ובראשן הגשת דו"חות דו-חודשיים לנאמן. לקראת סיום תקופת הביניים, יגיש הנאמן לממונה מסמך בשם "דו"ח ממצאי בדיקה". הדו"ח סוקר את מצבו הכלכלי של החייב ואת הסיבות שהביאו אותו למשבר. בדו"ח מפרט הנאמן, בנוסף, את הנכסים ואת הכספים הצבורים ב"קופת הנשייה", את תביעות החוב שאושרו על ידו, ועוד.
עם קבלת דו"ח הנאמן, יגיש הממונה לבית המשפט הצעה לתוכנית לשיקומו הכלכלי של החייב. בדיון בבית המשפט לאחר בחינת הצעתו של הממונה, ייתן השופט לחייב צו לשיקום כלכלי. תנאי לקבלת הצו הוא, עמידה של החייב בכל ההתחייבויות שהוטלו עליו.
צו השיקום הכלכלי קובע את התנאים שבהם צריך החייב לעמוד כדי לקבל את הפטר מהחובות.
במסגרת צו השיקום, נקבעים לחייב הסדרי תשלום חודשיים, אשר אמורים להיות מותאמים ליכולותיו הכלכליות.
בנוסף, החייב נדרש להגיש דו"ח תקופתי, בדרך כלל אחת לששה חודשים, לגבי הכנסותיו והוצאותיו. בתקופה זו עדיין חלות עליו מגבלות שונות. הוא הופך עדיין לקוח מוגבל בבנק, עדיין נאסר עליו להשתמש בהמחאות ובכרטיסי אשראי, והוא עדיין מנוע מיציאה מהארץ ומפתיחת עסק.
אם נסיבות חייו של פושט הרגל משתנות לאחר שניתן צו השיקום, הוא יכול להגיש בקשה לשינוי תנאי הצו, כמו הסרת מגבלות, שינוי תקופת ההחזר ועוד. חייב שעמד בתנאי הצו לאורך כל התקופה, יוכל לקבל הפטר, אשר משמעו פטור מתשלום החובות שצבר.
צו ההפטר
צו ההפטר זה הצו שמכוחו מוחלים לחייב על חובות העבר.
יש לציין שצו הפטר לא חל בכל סוגי החובות. לדוגמה: קנסות משטרה, במקרים של חובות בגין עונש על עבירה, חובות שנוצרו במרמה או בגניבה, או חובות על דמי מזונות שנקבעו בהסדר גירושין.
למה אתם צריכים עורך דין הוצאה לפועל וחדלות פירעון?
ההחלטה על בחירה בהליך של חדלות פירעון איננה קלה, אך במקרים מסוימים היא הצעד המתבקש. כדי להגיע להחלטה מושכלת וגם לסיים את ההליך עם התוצאות המקוות, יש לפעול בצורה הנכונה ולשם כך נדרש ייעוץ משפטי מקצועי ומיומן.
עורך דין הוצאה לפועל כמו לירון צבי קניג, יידע כיצד לפנות לערכאה המתאימה, וילווה אתכם לאורך כל ההליך, מהסדרים מול הנושים ועד לקבלת הפטר החובות המיוחל.
עורך הדין יהיה מי שיוכיח לבית המשפט שאינכם מנסים לנצל את מערכת המשפט כדי לחמוק מתשלום חובותיכם, שאתם פועלים בתום לב ומתוך רצון אמיתי לפרוע את החובות שצברתם.
ייעוץ מקצועי בתחומי ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון, הוא ללא ספק מרכיב קריטי להצלחת ההליך, כדי לאפשר לחייב להשאיר את התקופה הקשה מאחור ולצאת לדרך חדשה, נטולת חובות העבר.
