מכירת רכב בהליך חדלות פירעון – הפרוצדורה

ישנם לא מעט אנשים שאין להם את הממון הדרוש כדי לרכוש רכב. בהרבה מאוד מהמקרים, ישנו מלווה שמסכים לתת להם הלוואה, אולם התנאי הוא הרכב שיירכש יהיה משועבד לטובת אותו מלווה עד לפירעון החוב. באמצעות השעבוד, הלווה לא יכול לבצע מכירת רכב מבלי שההלוואה טרם נפרעה. למרבה הצער, לווים רבים מסתבכים כלכלית לפני שסיימו לשלם את התשלומים עבור ההלוואה, ונאלצים לפנות להליך חדלות פירעון, כאשר הרכב עדיין משועבד.

לפיכך נשאלות שאלות כגון:

האם בתקופת חדלות הפירעון המלווה יוכל לקחת את הרכב?

האם קיימת אפשרות בכלל למנוע את הליך מכירת הרכב?

התשובה היא שאם בתקופת הליך חדלות הפירעון רוצים ליטול מכם את הרכב, מי שנתן את ההלוואה והרכב משועבד לטובתו, צריך לפעול לפי הפרוצדורה הבאה.

כפי שנראה בהמשך, מדובר בפרוצדורה ארוכה שלוקחת זמן, ואינה פשוטה כלל וכלל.

מכירת רכב – שלבים ראשון ושני – הגשת תביעת חוב ופנייה לנאמן [סעיף 247(א) לחוק חדלות פירעון]

כל נושה שטוען שחדל הפירעון חייב לו כסף, מחויב להגיש תביעת חוב בתוך 6 חודשים מהמועד שבו החייב נכנס להליך חדלות הפירעון. 

לפיכך כאשר נושה מובטח שיש לטובתו שעבוד מעוניין לממש את הרכב המשועבד, עליו תחילה לפעול כמו כל הנושים, ולהגיש תביעת חוב.

לתביעת החוב מטעמו, הנושה מחויב למסור פרטים הנוגעים לרכב המשועבד [כמפורט בתקנה 121(א)(3) לתקנות חדלות פירעון].

מיד לאחר הגשת תביעת החוב, עליו לפנות לנאמן (עורך דין שמונה מטעם בית המשפט), ולהמתין  לקבל ממנו אישור עקרוני לממש את הרכב המשועבד.

שלב שלישי  – הנאמן בודק תחילה האם משתלם לפדות את הנכס [סעיף 247(ב) לחוק חדלות פירעון]

כאשר הנושה פונה לנאמן בבקשה למימוש נכס, התפקיד של הנאמן זה קודם כל לבדוק במהלך 14 ימים האם קיימת אפשרות לפדות את הנכס. ככל שהתשובה חיובית, ימסור הנאמן תשובה זו לנושה בפרק זמן זה.

פדיון רכב משמעו שמישהו מטעם החייב – בדרך כלל חבר או קרוב משפחה – מסכים לשלם סכום כסף בשווי הרכב או בקירוב, תמורת השארת הרכב אצל החייב.

בנסיבות אלה, הנאמן צריך לפנות לחייב, במטרה שזה כאמור יברר האם בכלל הוא רוצה שהרכב יישאר אצלו, ואם כן האם קיימת אפשרות שקרוב משפחה או חבר יממן את פדיון הרכב

אם הליך פדיון הרכב אינו צולח, משמע צריך לקדם את הליך מכירת הרכב בשוק החופשי.

במקרים אלה עוברים לשלב הבא.

שלב רביעי  – הנאמן מעביר את פניית הנושה לממונה על חדלות הפירעון, אשר יבדוק את הפנייה על בסיס הנחיות "נוהל הממונה" [סעיפים 132(א)(3) ו-159 לחוק חדלות פירעון]

על מנת לקדם את הליך מכירת הרכב, הנאמן מעביר את פניית הנושה לממונה על חדלות הפירעון, וממתין לקבלת אישורו על-מנת שיהיה אפשר להתקדם בהליכים.

שלב חמישי  – הממונה על חדלות הפירעון יבדוק את הפנייה על בסיס הנחיות "נוהל הממונה"

הממונה על חדלות הפירעון הנפיק נוהל מסודר בנסיבות בהן נושה או נאמן מעוניינים לממש נכס לפני שהתקיים דיון בבית המשפט. שמו של הנוהל: "נוהל טיפול הממונה בבקשה לאשר מימוש נכסי קופת הנשייה בתקופת הביניים".

בנוהל מובהר, בין היתר:

  • רק לעיתים רחוקות הממונה יאשר מימוש רכב בתקופה המכונה "תקופת הביניים" (סעיף 11 לנוהל).
  • הממונה יבדוק האם קיימת תועלת כלכלית במימוש הנכס (סעיף 12 לנוהל).
  • הממונה צפוי לדרוש קבלת עמדת החייב (סעיף 10 לנוהל),

שלב שישי – הנושה מגיש לביהמ"ש בקשה לבית המשפט למימוש מכירת רכב [תקנה 134ה]

אפילו לאחר שהנאמן מיידע את הנושה שניתן האישור המיוחל, עדיין לא מתחיל הליך המימוש.

הנושה מחויב לאחר מכן להגיש בקשה לבית המשפט לצורך מימוש הרכב.

הנושה אף מחויב לצרף תצהיר, עותק מתביעת החוב, וכן מסמכים רלוונטיים נוספים, ביניהם האישור שסיפק הנאמן.

שלב שביעי –הנושה שולח לחייב עותק מהבקשה שהוגשה לבית המשפט [תקנות 134ה ו-134ו].

התקנות שבכותרת מוכיחות כי גם לאחר הגשת הבקשה לביהמ"ש, הנושה לא סיים את מלאכתו.

הנושה מחויב לשלוח לחייב עותק של הבקשה שהוגשה לבית המשפט, וזאת על מנת לוודא שהדברים לא יתנהלו מאחורי גבו.

עם קבלת עותק מהבקשה, החייב יכול לטעון מגוון רחב של טענות הגנה.

הוא יכול למשל לבקש מבית המשפט לפדות את הרכב באמצעות צד שלישי, הוא יכול לבקש למכור את הרכב בעצמו באישור ופיקוח הנאמן, וגם להציע הצעת הסדר. כמובן שהחייב רשאי להעלות טענות הגנה נוספות, אם יש כאלו.

שלב שמיני – בית המשפט מברר את טענות החייב ופוסק ביחס לסוגיות נוספות [סעיף 248 לחוק].

עם קבלת תגובת החייב, בית המשפט יכריע האם טענותיו מוצדקות או לא.

בנוסף, אפילו אם החייב כלל לא מסר התנגדות למכירת הרכב, עדיין ביהמ"ש מחויב על-פי חוק לבצע שני בירורים נוספים בטרם הוא מעניק את האישור הנכסף.

ראשית, בית המשפט נדרש לבדוק האם יש בידי הנושה המובטח שמאות ביחס לשווי הרכב, וגם אם כן – עליו לפסוק האם השמאות של הרכב היא בסכום סביר והגיוני. אם יפסוק ביהמ"ש כי השמאות אינה בסכום סביר, רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו את האומדן [סעיף 248(א)(3)].

שנית, בית המשפט נדרש לפסוק בנוסף האם שווי הרכב "גבוה באופן מובהק מגובה החוב". אם התשובה חיובית, הוא יורה כי מימוש הרכב ייעשה על-ידי הנאמן. אם התשובה שלילית, ביהמ"ש יפסוק כי המימוש ייעשה על-ידי הנושה המובטח [סעיף 248(א)(1) ו-(2)]. וגם אם נפסק שהמימוש ייעשה ע"י הנושה המובטח, ביהמ"ש עדיין צריך לבדוק האם בנסיבות העניין נדרש פיקוח של הנאמן [סעיף 248(ד)].

סיכום למכירת רכב בהליך חדלות פירעון

כפי שראינו במסגרת מאמר זה, במסגרת הליך חדלות הפירעון ופשיטת רגל מסוגל המלווה לקדם הליך במטרה לקחת את הרכב ולמכור אותו, אולם הפרוצדורה לכך אינה פשוטה ומהירה, וקיימים שלבים רבים עד שמכירת הרכב תתבצע.

בנוסף, לחייב יש פרק זמן ודרכים למנוע את מכירת הרכב, והדרך הראשית למנוע זאת היא לבדוק את האפשרות לפדות את הרכב באמצעות קרובי משפחה או חברים.

תוכן עניינים
מכירת רכב

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ:

תמונה של עורך דין לירון צבי קניג
עורך דין לירון צבי קניג

בעל תואר ראשון ושני במשפטים. מתמחה בתחומים הוצאה לפועל ופשיטות רגל.

דילוג לתוכן