עיקול של כספים או נכסים הוא חלק מהליכי גביית החובות, בהם ניתן לנקוט באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. איך מתגוננים בפני עיקול הוצאה לפועל ולמה נדרש סיוע משפטי צמוד במקרים כאלה? – הכל בהמשך.
אחת מדרכי הגבייה האפשריות נגד חייבים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, היא עיקול של נכסים השייכים להם. המטרה כמובן היא לגבות את החוב ולגרום להם לפעול לפירעונו המלא.
מאידך, החייב יכול להתמודד עם העיקולים בדרכים שונות כדי לנסות להגן על נכסיו, ורצוי מאוד לעשות זאת בסיוע של עורך דין בעל ידע וניסיון בהליכי ההוצאה לפועל.
סוגי עיקולים בהוצאה לפועל
באמצעות לשכת ההוצאה לפועל ניתן להטיל עיקולים על סוגים שונים של נכסים השייכים לחייב, בהם חשבון הבנק שלו, משכורתו החודשית, מיטלטלין השייכים לו, נכסי מקרקעין שבבעלותו ועוד.
נהוג לחלק את העיקולים לשלושה סוגים:
- עיקול מיטלטלין – עיקול של מיטלטלין, הוא למעשה עיקול על חפצים שבבעלות החייב, כגון ריהוט, מכשירי חשמל, טבעות, חפצי נוי, כספת וכיוצ"ב. עם זאת, החוק מגביל את סוגי המיטלטלין שניתן לעקל, ואחוז נכבד מהמוצרים המשמשים לחיי היום יום או לפרנסת החייב ומשפחתו, יהיו פטורים מעיקול.
- עיקול צד שלישי – זהו סוג העיקול הנפוץ ביותר. מדובר על עיקול על זכויות וכספים של החייב, הנמצאים בידי צד שלישי. דוגמאות נפוצות הן חשבון בנק, משכורת שהמעסיק צריך להפקיד, תוכניות חיסכון, ועוד.
- עיקול מקרקעין – מדובר בעיקול המוטל על נכסי נדל"ן שבבעלות החייב. העיקול הנפוץ בהקשר זה הוא עיקול על דירת המגורים, אבל כמובן יכולים להיות נכסים אחרים, כגון משרד, חנות ומחסן.
עיקול לפני מסירת טופס האזהרה
כעיקרון, עיקול יכול להיות מוטל על חייב, רק לאחר שקיבל טופס אזהרה, המתריע בפניו אודות פתיחת תיק נגדו בלשכת ההוצאה לפועל. אם במהלך כ-3 שבועות ממועד המסירה הוא לא עושה דבר, ניתן יהיה לקדם נגדו עיקולים.
למרות האמור לעיל, כאשר קיים חשש שהחייב יבריח נכסים בימים או בשבועות הקרובים, ניתן לפנות אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה להטיל את העיקול למרות שטופס האזהרה טרם נמסר לו. עם זאת טענות סתמיות וכלליות בדרך כלל אינן מספיקות, וצריך איזושהי ראיה המוכיחה שיש בסיס לטענה שהחייב עלול להבריח נכסים בקרוב.
איך מתמודדים עם עיקול בהוצאה לפועל?
לכולם ברור כי הדרך המתבקשת והפשוטה להימנע מהליכי הוצאה לפועל, לרבות עיקולים, היא לשלם חובות במועדם.
ואולם, כאשר כבר נפתח תיק הוצאה לפועל והליכי הגבייה החלו להינקט, ניתן לנסות להגן על נכסים מעיקול בדרכים שונות.
נקדים ונאמר שמומלץ מאוד לפנות לעורך דין שעוסק בתחום ההוצאה לפועל כדי שתגישו את הבקשה מהסוג הנכון, בקשה לאיחוד תיקים, בקשה לצו תשלומים או בקשה לעיכוב הליכים.
בגדול, במקרה שבו החייב מכחיש את החוב כולו ויש בידיו נימוקים והוכחות לכך, הוא רשאי להגיש בקשה בטענת "פרעתי" (אם החוב שולם לאחר שכבר נפתח תיק הוצל"פ).
אולם אם החייב רוצה לטעון והחוב שולם לפני שניתן פסק הדין נגדו, אז צריך להגיש בהקדם האפשרי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.
אם החוב אינו שנוי במחלוקת, ובכל זאת מעוניינים לבטל את העיקול, קיימת אפשרות לבקש מלשכת ההוצל"פ את פריסת החוב ל-33 תשלומים. אם החוב הוא כה גבוה שגם פריסה ל-33 תשלומים אינה נוחה, אולי כדאי לשקול את האפשרות לפנות להליך חדלות פירעון.
תפקידו של עורך דין הוצאה לפועל בהתמודדות מול עיקולים
מי שחפץ בביטול של עיקול הוצאה לפועל שבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, צפוי להתקשות להתמודד לבדו. נושא מסוג זה מצריך בדרך כלל היכרות עם חוק ההוצאה לפועל ולפעמים גם עם הדינים נלווים, כמו במקרה של עיקול משכורת.
עורך דין הוצאה לפועל, שהוא בעל ידע וניסיון בכל הקשור לעיקולים ומחיקת חובות, יכול לסייע לחייב לפתוח בהליך המשפטי המתאים ביותר עבורו, בהתאם לנסיבות המקרה.
טיפול באמצעות מי שאין לו את הידע והניסיון המתאימים, עלול לעיתים להוביל לנזק בלתי-הפיך.
מכאן החשיבות כי כל צעד שקשור להוצאה לפועל – ייעשה בסיוע של עורך דין הבקיא בתחום.
