נוהל הממונה אודות חובת הדיווח

נוהל הממונה אודות חובת הדיווח על חדלות הפירעון הינו נוהל בעל חשיבות רבה לחייבים.
בקיאות בנוהל חיונית להצלחה והבאתם של החייבים לשיקום כלכלי.
כשמדובר באדם פרטי, הליך חדלות פירעון הוא הליך שנועד לסגור חובות שאין יכולת לפרוע אותם. לרוב, החייב הוא זה המבקש להיכנס להליך, וזאת כצעד הגנתי מהנושים ועורכי-דינם. מטרת ההליך היא לאפשר לחייב לקבל צו הפטר ולהתחיל חיים חדשים, ללא חובות.
הואיל ולא דבר עלה על הכתב במסגרת החוק או התקנות, הממונה על חדלות הפירעון קבע נהלים, שעוסקים בנושאים שונים. הנהלים האלה הם פרוצדורה כיצד על החייב לפעול ולהתנהג.
אחד מן הנהלים, הוא נוהל הממונה העוסק בחובת הדיווח של החייב חדל הפירעון על מצבו הכלכלי.

מטרותיו של נוהל חובת הדיווח

החייב נדרש להגיש אחת לחודשיים דו"ח על ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי.
הואיל והדו"ח מוגש אחת לחודשיים, הוא מכונה דו"ח דו-חודשי.
בגדול, מטרתו של נוהל הממונה היא להסדיר את המידע שצריך למסור במסגרת הדו"ח, את התדירות, וכיצד צריך להגיש אותו.
הדו"חות שמגיש החייב הם חשובים, כיוון שהם כלי לבחינת מצבו הכלכלי של התא המשפחתי, קרי גובה הכנסותיה והוצאותיה של המשפחה.
בנוסף, הדו"חות מאפשרים מעקב אחר התנהלותה הכלכלית של המשפחה, קרי האם החייב ומשפחתו בזבזנים, מנהלים אורח חיים ראוותני, וכיוצ"ב.
כעבור בערך שנה, לאחר שהחייב הגיש לפחות 6 דו"חות דו-חודשיים, צבר הנתונים מסייע לנאמן לגבש עמדה כיצד החייב מתנהל כלכלית. את עמדתו הנאמן יפרט בדו"ח מטעמו, המכונה מכתב התראה לפני תביעה או דו"ח ממצאי בדיקה.

אילו מסמכים יש לצרף לדו"ח דו-חודשי? האם קיימת חובה לצרף תלושי משכורת?

באופן כללי, הנוהל מציין כי לדו"ח יש לצרף "אסמכתאות" לכל הכנסה והוצאה שמופיעות בה.
עם זאת, הנוהל קובע בנוסף במפורש שיש לצרף גם "תדפיסי תנועות בחשבון בנק" של החייב ובת זוגו, וכן "קבלות על כל הרכישות".
משמעות הדבר היא שהדרישה ל"אסמכתאות" היא למעשה דרישה שמתייחסת להכנסות בלבד.
שהרי, אם החייב גם ככה מחויב לצרף קבלות על ההוצאות, אז אילו אסמכתאות נוספות ביחס להוצאותיו הוא נדרש לצרף?
הואיל וכאמור המלה "אסמכתאות" מתייחסת הלכה למעשה להכנסות, הדבר מעמיד בסימן שאלה האם קיימת חובה לצרף לדו"חות הדו-חודשיים גם תלוש משכורת, וזאת כאשר המעסיק מפקיד ישירות את המשכורת לחשבון הבנק של החייב.
בנסיבות אלה עולה השאלה: האם חובה לצרף תלוש משכורת אם גם ככה המשכורת מופיעה בתדפיס חשבון הבנק?
אז רשמית, על-פי הנוהל אין חובה מפורשת לצרף תלוש משכורת.
יחד עם זאת, ישנם לא מעט נאמנים שעומדים על קבלת המסמך הזה, וזאת במטרה לוודא שהחייב לא נטל מהמעסיק הלוואה (מעשה שאסור לעשות במסגרת הליך חדלות פירעון). אם החייב נטל הלוואה מהמעסיק, הדבר צפוי להופיע בתלוש המשכורת.

המועד להגשת הדו"חות הדו-חודשיים

את הדו"חות הדו-חודשיים יש כאמור להגיש אחת לחודשיים, עד ל-15 בחודש.
זה אומר שאם החייב צריך להגיש דו"ח לחודשים ינואר ופברואר, הדו"ח צריך להיות מוגש בטווח התאריכים 1 במרץ עד ל-15 במרץ.
איחור של ימים אחדים בדרך כלל לא ייצור בעיות, אולם איחורים סדרתיים עלולים לבוא לידי ביטוי בסנקציה שהיא בדרך כלל הארכת תקופת הליך חדלות הפירעון במספר חודשים.
חייב שלא יגיש דו"חות דו-חודשיים, עלול למצוא עצמו מסולק מההליך.
על פניו, אין הצדקה מדוע החייב לא יגיש דו"חות.

פטור מהגשת דו"חות דו-חודשיים

בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, חייב רשאי לבקש פטור קבוע מהגשת דו"חות דו-חודשיים.
בקשה שכזו תיבחן על-ידי הממונה על חדלות הפירעון, וזאת לאחר שתתקבל עמדת הנאמן.
אם הבקשה תאושר בסופו של דבר, החייב אמנם לא יצטרך להגיש דו"חות דו-חודשיים, אבל עדיין יצטרך לדווח מיד על כל שינוי חריג במצבו.
החובה לדווח מיד אינה קיימת אצל חייב שמגיש דו"חות דו-חודשיים. חייב שכזה צריך לעדכן על השינוי במצבו רק כאשר הוא מגיש את הדו"ח הדו-חודשי.

השלכות הנוהל על עבודת עורכי הדין המייצגים חייבים

כדי להצליח בייצוג לקוחותיהם, נדרשים כיום עורכי דין העוסקים בתחום חדלות הפירעון לגלות ידע והבנה בנוהל. עורך דין הוצאה לפועל שישכיל להטמיע את הדרישות, יקטין את הסיכון שלקוחותיו יבצעו טעויות.
עורך הדין נדרש להכין את הלקוח לתקופה בת בדרך-כלל שנה ו-3 חודשים של עריכת דו"חות דו-חודשיים. עליו להסביר ללקוח את החשיבות של עריכת דו"ח מדויק ומלא, לסייע לו במידת הצורך, לדרוש מהלקוח מסמכים רלוונטיים, ולהקפיד מול הלקוח גם על עמידה בלוחות הזמנים.
אם לעורך הדין מתברר שהיה שינוי שלא הופיע בדו"חות קודמים, כגון מעבר דירה ותשלום דמי-שכירות בסכום שונה מבעבר, יש לצרף לדו"ח החדש את הסכם השכירות לביסוס עובדה זו.
בסופו של יום, התמודדות מוצלחת של עורך הדין המייצג עם דרישות הדיווח של החייב, תוך שמירה על האינטרסים שלו, תכתיב את הצלחת התיק ואת האיכות והאפקטיביות של הליווי המשפטי.

בנוסף, על עורך הדין להכיר את התהליך של צו תשלומים הוצאה לפועל, על מנת ללוות את לקוחותיו בהיבטים כלכליים נוספים ולהבטיח עמידה בדרישות החוק.