נוהל הממונה לגיבוש הצעת תכנית

מהי "הצעת הממונה"?

לחייב שמצוי בהליך חדלות פירעון, יש דיון בבית המשפט בערך שנה ו-3 חודשים מאז שהוא התחיל בהליך.
המדינה – באמצעות הממונה על חדלות הפירעון – צריכה להגיש בסמוך לפני הדיון בבית המשפט את המלצותיה כיצד ראוי לשקם את החייב. ההמלצה הזו מכונה "הצעת הממונה".
על מנת שלא תיווצר אפליה בין חייב לחייב, קיים נוהל שמסדיר כיצד נקבע שיקול הדעת של המדינה בנושא זה.

הנושאים שעליהם המדינה מתייחסת ב"הצעת הממונה"
במסגרת "הצעת הממונה", המדינה מתייחסת למגוון נושאים המצריכים בירור.
היא עוסקת בסכום החודשי שראוי לפסוק לחייב, למשך כמה שנים, אם החייב עצמאי אז האם ראוי להורות לו לסגור את העסק, האם ראוי להמליץ על קורס הכשרה להתנהלות כלכלית, ועוד.
את הנתונים, המדינה שואבת מהמידע שהגיע אליה מהנאמן באמצעות דו"ח ממצאי הבדיקה שהגיש, וכן מהתגובה שעורך הדין של החייב הגיש.

המלצת המדינה על גובה התשלום החודשי
קיימים סעיפי חוק המתייחסים לשאלה מה הסכום החודשי שהחייב ישלם לאחר הדיון בבית המשפט, אולם בפועל מוענקת חשיבות רבה לדו"חות הדו-חודשיים שהגיש החייב בשנה האחרונה.
הדו"חות הללו מוכיחים כיצד החייב התנהל כלכלית בשנה האחרונה.
אם החייב התנהל בצורה בזבזנית, או חסך בכל חודש סכומי כסף משמעותיים, אז תהיה נטייה להורות לו לשלם לאחר הדיון בבית המשפט סכום גבוה יותר מבעבר.
מנגד, אם החייב חי "מהיד לפה", או מציג הוכחות שהוא משלם אך ורק הוצאות הכרחיות ובכל זאת מתקשה לעמוד בחיובים השוטפים, הנטייה תהיה להשאיר את צו התשלומים הוצאה לפועל על כנו, או אפילו להפחית את הסכום החודשי.

המלצת המדינה על תקופת התשלומים
כעיקרון, אם לחייב אין יכולת לפרוע את מלוא חובותיו, תקופת התשלומים נאמדת בדרך כלל בטווח שבין 3 עד 5 שנים ממועד הדיון.
אם החייב פעל בהתאם למה שביקשו ממנו, התקופה צפויה לעמוד על 3 שנים.
אם קיימות נסיבות אישיות חריגות, ניתן לאשר אפילו תקופה קצרה יותר.
אם החייב ביצע המון ליקויים, התקופה צפויה לעמוד על 5 שנים, ובנסיבות חריגות אף למעלה מכך.
עורך דין הוצאה לפועל עשוי להידרש במקרים אלו כדי לייצג את החייב ולסייע לו להתמודד עם ההשלכות.

הליקויים הנפוצים הם אי-תשלום הסכום החודשי, אי-הגשת דו"חות דו-חודשיים, ואי-המצאת מסמכים שונים שהנאמן ביקש.
פיגור בכל תשלום חודשי שלא שולם, או איחור בהגשת דו"ח דו-חודשי ביותר מחודש, מאריך את תקופת חדלות הפירעון בחודשיים.
מלבד הליקויים הנפוצים שפורטו לעיל, קיימים ליקויים חריגים שבגללם התקופה עלולה להיות מוארכת מעבר לרגיל, אולם בניגוד לשני המקרים הקודמים, בדיני חדלות הפירעון אין פירוט מה הסנקציה המדויקת בגין כל הפרה, ולכן ההחלטה צפויה להשתנות משופט לשופט.

"הפטר לאלתר"
"הפטר לאלתר" הוא חלומו של כמעט כל חייב המצוי בהליך חדלות פירעון.
לרוב החייבים שמתחילים הליך חדלות פירעון, נקבע צו תשלומים הוצאה לפועל חודשי תוך התחשבות במצבם.
יש כאלה שמצבם מאפשר תשלום חודשי בסך 100 ₪ בחודש, ויש כאלה 1,000 ₪ בחודש.
כל אחד ונסיבותיו.

ואולם, ישנם מצבים חריגים, בהם חייב מצוי במצב כלכלי כה קשה וקיצוני, עד כי מחליטים שהוא לא ישלם כלום.
כמעט תמיד מדובר בשלוש קבוצות באוכלוסייה: זו שמתקיימת מקצבת נכות, זו המתקיימת מקצבת אזרח ותיק, וזו שיש לה לא מעט ילדים מתחת לגיל 18 שסמוכים על שולחנה.
שתי האוכלוסיות הראשונות מתקיימות מקצבה מאוד נמוכה, והקבוצה האחרונה נאלצת להוציא סכום מאוד משמעותי לצורך פרנסת הילדים.
שלוש הקבוצות הללו מתקשות לעיתים קרובות "לגמור את החודש", ומסיבה זו רבים מהחייבים הכלולים בקבוצות אלה מקבלים פטור מתשלום חודשי במסגרת הליך חדלות הפירעון.
בנסיבות אלה, המדינה צפויה להמליץ במסגרת "המלצת הממונה" על הפטר לאלתר.

החלטה האם להתיר לחייב להמשיך בהפעלת העסק שלו
חייב שמתחיל הליך חדלות פירעון כאשר הוא עוסק עצמאי ולא עובד שכיר, צריך לבקש אישור להמשך הפעלת העסק.
ההיגיון לכך ברור: סביר להניח שהחייב נקלע מלכתחילה למצב של חדלות פירעון, כיוון שהעסק שלו לא היה רווחי דיו.

העניין הוא שגם אם בתחילתו של הליך חדלות הפירעון הצלחנו לשכנע שיש להתיר את המשך העסק, הנושא נבחן מחדש כעבור שנה, כאשר הממונה מגיש את "הצעת הממונה".
במסגרת זו, נשקלת גם האפשרות לשלוח מכתב התראה לפני תביעה במידה ומתגלים ליקויים חמורים בניהול העסק או באי-עמידה בהתחייבויות.

קורס הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה
חולפת לה תקופה בת שנה ו-3 חודשים, ממועד תחילת הליך חדלות הפירעון ועד מועד הדיון בבית המשפט.
במהלך תקופה זו, צריך החייב להגיש דו"חות דו-חודשיים, בהם הוא מפרט ומצרף אסמכתאות ביחס להכנסותיו והוצאותיו.
בשל העובדה שמדובר בדו"ח שמוגש אחת לחודשיים, עד מועד הגשת "הצעת הממונה" מספיק החייב להגיש לפחות 6 דו"חות דו-חודשיים.

עיון בדו"חות הללו לעיתים מוביל למסקנה, כי החייב בזבזן ולא מנהל אורח חיים צנוע.
זה יכול להיות בגלל הוצאה מופרזת על סופרמרקט, בגדים, ועוד.
בנסיבות אלה, במסגרת "הצעת הממונה" צפויה להיות המלצה לשלוח את החייב לקורס המכונה "הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה".

לסיכום, כאמור, לחייב שמצוי בהליך חדלות פירעון, יש דיון בבית המשפט בערך שנה ו-3 חודשים מאז שהוא התחיל בהליך.
במהלך תקופה זו, הוא מגיש בערך 6 דו"חות דו-חודשיים, שבהם ניתן להתרשם ולהסיק מסקנות ביחס להכנסותיו והוצאותיו.
המדינה – באמצעות הממונה על חדלות הפירעון – צריכה להגיש בסמוך לפני הדיון בבית המשפט את המלצותיה כיצד ראוי לשקם את החייב על בסיס המידע הזה.
ההמלצה הזו מכונה "הצעת הממונה".
על מנת שלא תיווצר אפליה בין חייב לחייב, קיים נוהל שמסדיר כיצד נקבע שיקול הדעת של המדינה בנושא זה במגוון נושאים, כפי שפורט בהרחבה לעיל.