נוהל הממונה לעניין דוחות

נוהל הממונה לעניין דוחות ותפקידיו של הנאמן במסגרת הליך חדלות פירעון

מיהו הנאמן?
כאשר חייב מתחיל בהליך חדלות פירעון, בית המשפט ממנה "נאמן".
הנאמן הוא כמעט תמיד עורך דין הוצאה לפועל שעוסק בתחום חדלות פירעון, והוסמך על-ידי המדינה לשמש בתפקיד זה.

תפקידיו של הנאמן

לנאמן יש חמישה תפקידים עיקריים:

1. בדיקת נסיבות המקרה שהובילו למצבו
   תפקידו הראשון של הנאמן הוא לבדוק את נסיבות המקרה שהובילו לקריסה הכלכלית.
   המידע הזה חשוב, כיוון שיש השלכות לשאלה האם החובות נוצרו בתום לב או לא.
   לפיכך כאשר החייב מגיש בקשה לקידום הליך חדלות פירעון, חובה עליו לצרף מכתב התראה לפני תביעה, בו הוא מפרט את השתלשלות העניינים שהובילו למצב הכלכלי הקשה אליו הוא נקלע.
   ככל שהתצהיר אינו מספק והמידע שיש בידי הנאמן הוא חלקי, הנאמן רשאי לדרוש מהחייב מסמכים רלוונטיים.
   אם החייב מסיבה כלשהי אינו מסוגל לספק את המסמכים המבוקשים, הנאמן רשאי לעתור לבית המשפט בצו כלפי כל אדם שיכול לסייע ולספק את המידע החסר.
2. בדיקת ההתנהלות הכלכלית היום-יומית של החייב
   תפקידו השני של הנאמן הוא לבחון את התנהלותו הכלכלית של החייב בימים אלה.
   הדבר נעשה באמצעות דו"חות דו-חודשיים שמגיש החייב מעת לעת.
   החייב מפרט בהרחבה בדו"חות מה היו הוצאותיו והכנסותיו בחודשיים שחלפו, ועל מנת לבסס את טענותיו הוא מחויב לצרף לדו"חות אסמכתאות, וביניהן גם תדפיס חשבון בנק שלו ושל רעייתו, במידה ויש כזו.
   הנאמן מעיין בדו"חות, ובודק האם החייב מממש את פוטנציאל ההשתכרות שלו, והאם הוא מנהל אורח חיים צנוע, כפי שמצופה ממנו.
   לאחר שהוגשו בערך 6 דו"חות דו-חודשיים, לנאמן יש מספיק מידע בשביל להסיק מסקנות בנושא זה.
   את מסקנותיו הוא יפרט במסגרת דו"ח המכונה דו"ח ממצאי בדיקה.
   אם נמצאו ע"י הנאמן ממצאים חריגים, הנושא צפוי להידון בבית המשפט.
3. הכרעה בתביעות החוב
   תפקיד שלישי של הנאמן היא להכריע בתביעות החוב.
   כאשר חייב מתחיל בהליך חדלות פירעון, מוטלת על הנושים שלו חובה להגיש תביעת חוב בתוך 6 חודשים ממועד תחילת ההליך.
   תביעת חוב היא הצהרה של הנושה שיש חוב כלפיו, ומה גובה החוב.
   מסיבות ברורות לתביעת החוב יש לצרף הוכחות.
   אם לתביעת חוב צורף פסק דין מנומק, שמוכיח שבית המשפט דן במחלוקת והכריע, לנאמן כעיקרון אין סמכות לבטל את פסק הדין.
   אולם אם לא התנהל הליך משפטי כלל, או ניתן פסק דין בהעדר הגנה, משמע שלא היה פה שופט שבאמת בדק האם החוב מוצדק, ולכן הנאמן נכנס לתמונה.
   לפיכך הנאמן מקבל סמכות של מעין שופט.
   החלטתו של הנאמן אינה סוף פסוק. אם החלטתו אינה משביעה רצון, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט, ולציין בהרחבה את הנימוקים מדוע הנאמן טעה.
4. איתור נכסים שהחייב נמנע מלהצהיר עליהם
   תפקידו הרביעי של הנאמן הוא איתור נכסים שיש לחייב.
   במסגרת הבקשה לחדלות פירעון החייב מחויב לפרט את כל הנכסים היקרים שיש לו.
   במסגרת הבקשה לחדלות פירעון הוא אף נשאל במפורש, האם יש בבעלותו רכב, נכס נדל"ן או כספת.
   להסתיר נכס נדל"ן שהיה רשום על שם החייב במהלך 10 השנים שחלפו זה דבר בלתי אפשרי, כי במסגרת הבקשה לחדלות פירעון חובה לצרף תדפיס מרשות המיסים המוכיח אילו נכסי נדל"ן היו בבעלותו בתקופה זו.
   ואולם, לפעמים החייב מסתיר (בכוונה או שלא בכוונה) מידע על נכסים שיש לו כיום, או היו לו בשנים האחרונות, בעיקר כאלה שאינם רשמית רשומים על שמו.
   דוגמה לכך יכולה להיות ירושה. ההורים של החייב נפטרו, אולם במקום לדאוג שהדירה שלהם תהיה רשומה בטאבו על שם החייב ויתר האחים שלו, הדירה עדיין רשומה ע"ש ההורים המנוחים.
   דוגמה נוספת היא רכב שאינו רשום ע"ש החייב. החייב מימן רכישת רכב, אולם בפועל הרכב נרשם במשרד התחבורה על-שם מישהו אחר.
   זו הסיבה שכאשר מתקיימת ישיבה במשרדו של הנאמן בערך 3 חודשים לאחר תחילת הליך חדלות הפירעון, הנאמן שואל שאלות במטרה לחשוף מידע חדש שלא היה ידוע לו קודם.
5. מימוש נכסים
   תפקידו החמישי של הנאמן הוא מימוש נכסים של החייב.
   ככל שיש לחייב נכסים שניתן באמצעותם לפרוע חובות, הנאמן – לאחר שקיבל את אישור בית המשפט – דואג למכור את הנכס למרבה המחיר.
   אם לדוגמה לחייב ואשתו יש דירת מגורים משותפת, הדירה צפויה להימכר למרבה במחיר. מחצית הסכום שיתקבל יינתן לבת הזוג, אולם המחצית השנייה תשמש לפירעון החובות.
   עם זאת, כאשר הרכוש הוא בשווי זניח, הנטייה היא לאפשר לחייב להמשיך להחזיק בנכס, ולא למכור אותו.
   דוגמה מובהקת לכך היא רכב ישן. אם שווי הרכב הוא נמוך למדי, נניח 10,000 ₪, הנטייה במרבית המקרים היא להשאיר את הרכב הישן בידי החייב, ולא למכור אותו.

במקרים שבהם לא ניתן להסדיר את תשלומי החוב בצורה פשוטה, ייתכן שהנאמן יידרש להפעיל צו תשלומים הוצאה לפועל.