חייבים רבים בהליכי חדלות פירעון מוצאים את עצמם מתמודדים עם מערכת מורכבת של הגבלות, המקשה על התנהלותם היומיומית.
נוהל הממונה בנושא טיפול בבקשה להסרת הגבלות החלות על החייב משמש כמעין מדריך להסרת הגבלות אלו, תוך איזון בין הצרכים של החייב לבין הגנה על זכויות הנושים – הגורמים להם הוא חייב כסף.
הממונה על חדלות פירעון מוסמך להקל על החייב באמצעות הסרה מדורגת של ההגבלות, בכפוף לעמידה בתנאים מוגדרים.
מהן ההגבלות החלות על חייב בהליכי חדלות פירעון?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מטיל על החייב שורה של הגבלות משמעותיות עם מתן צו לפתיחת הליכים. הגבלות אלו נועדו להגן על הנושים ולמנוע מהחייב להגדיל את חובותיו. ההגבלה המשמעותית ביותר היא לרוב עיכוב יציאה מהארץ, אך לצדה קיימות הגבלות נוספות כגון הגדרת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, איסור על שימוש בכרטיסי אשראי והגבלות על פתיחת חשבונות בנק. חשוב להדגיש כי הגבלות אלו נמשכות גם בתקופת הביניים ועשויות להימשך אף לאחר מתן צו לשיקום כלכלי.
חשוב לציין כי ההגבלות אינן עונשיות באופיין, אלא נועדו להבטיח את שיתוף הפעולה של החייב ולמנוע הברחת נכסים או יצירת חובות נוספים. במקרים רבים, ההגבלות מהוות כלי אפקטיבי לניהול תקין של הליך חדלות הפירעון ולהבטחת האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים.
באילו סוגי הגבלות עוסק נוהל הממונה?
נוהל הממונה על חדלות הפירעון, בו עוסק מאמר זה, עוסק ב-3 הגבלות עיקריות:
- האיסור על שימוש בשיקים.
- איסור שימוש בכרטיס חיוב (כרטיס אשראי),
- איסור על הקמת תאגיד.
בפועל, כיוון שכרטיס דביט (כרטיס שהחיובים בו יורדים ישר מהחשבון) הוא מותר, נוהל הממונה פוסל כמעט לחלוטין את האפשרות לתת לחייב כרטיס אשראי שאינו כרטיס דביט.
כנ"ל לגבי תאגיד. נוהל הממונה גם אוסר באופן גורף על החייבים להקים תאגיד.
כך יוצא, שהלכה למעשה, נוהל הממונה עוסק בעיקר בבקשת חייב לקבל פנקס שיקים.
מהם השיקולים המנחים את הממונה בהחלטתו לאפשר לחייב לקבל פנקס שיקים?
באופן כללי, הממונה בוחן שני פרמטרים מרכזיים בבואו להחליט על הסרת ההגבלות.
ראשית, נבחנת נחיצות קבלת פנקס השיקים. כאשר מדובר בחייב שמעוניין לקבל פנקס שיקים, הוא צריך להוכיח את הדברים הבאים:
- שהגוף שהוא רוצה לשלם לו באמצעות שיקים לא מסכים לקבל תשלום בדרך אחרת. התנאי הזה, כפי שניתן להיווכח, מצמצם מאוד את המקרים בהם ניתן לבקש לקבל פנקס שיקים.
- מדובר בתשלום שנחשב "הוצאה נחוצה". נוהל הממונה אינו מגדיר מהי "הוצאה נחוצה", אך נראה שהכוונה להוצאה הכרחית, אשר לא ניתן להימנע ממנה. לפיכך מקומות בילוי או חדרי כושר נגרעים מהאופציה הזו.
- התשלום בשיקים נועד לתקופת זמן מוגבלת
- פנקס השיקים יימסר לנאמן, והחייב יחתום וימלא מראש את פרטי השיקים מול הנאמן, וזאת על מנת למנוע מצב שהחייב עושה שימוש בשיקים למטרה אחרת.
שנית, הסכמת הנאמן לבקשה. הסכמת הנאמן צפויה להינתן לאחר שנבחנת עמידת החייב בהוראות החוק ושיתוף הפעולה מצדו, לרבות עמידה בצו התשלומים והגשת דוחות על הכנסות והוצאות במועד. הממונה מייחס חשיבות רבה להתנהלות החייב. חייב שהפגין אמינות, שקיפות ושיתוף פעולה, יגדיל משמעותית את סיכויי אישור בקשתו. במקרים של הפרות קודמות או חוסר שיתוף פעולה, יידרש החייב להציג ראיות משכנעות לשינוי בהתנהלותו.
טיפול בבקשה להסרת הגבלות החלות על החייב – מה קורה לאחר הגשת הבקשה?
לאחר הגשת הבקשה, הממונה מחויב לתת לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, למעט במקרים בהם נדרשת הסרת הגבלה באופן מיידי.
תקופת התגובה המקובלת לנושים היא שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.
ההחלטה של הממונה על חדלות הפירעון
החלטת הממונה עשויה להיות הסרה מלאה של ההגבלה, הסרה חלקית או זמנית, או דחיית הבקשה. במקרים של הסרת הגבלה על שימוש בשיקים, ההחלטה תכלול הוראות מפורטות לגבי אופן השימוש בשיקים והפיקוח עליהם.
טיפול בבקשה להסרת הגבלות החלות על החייב – מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי?
עו"ד לירון צבי קניג, עם ניסיון משנת 2007 בטיפול בתיקי הוצאה לפועל, חדלות פירעון וטיפול במשברים כלכליים, מעניק ליווי מקצועי ומסור לחייבים המבקשים להסיר את ההגבלות המוטלות עליהם.
ניסיונו הרב בייצוג מאות חייבים ונושים, לצד עבודתו מהעבר בלשכות ההוצאה לפועל, מעניק לו את הידע והמומחיות הנדרשים להובלת התהליך המורכב להצלחתו.
