מערכת היחסים שבין הנאמן לחייב ולנושים היא איזון מורכב ועדין כשברקע שלו מתח כבד: כל צד מנסה לשמור על האינטרסים שלו ועל כספו, והנאמן הוא הגורם הממונה להחליט על סדר הגבייה ולהמליץ לבית המשפטי על הסדר החוב. אך מה אפשר לעשות כמרגישים שהנאמן עצמו מתנכל לי בהליך חדלות פירעון? כיצד נוכל להגן על עצמנו?
מיהו הנאמן?
הליך חדלות פירעון נועד לסייע לאדם או לתאגיד ששקעו בחובות אותם הם מתקשים לשלם לצאת מחובותיהם. כדי ליישם את הפרוצדורה המורכבת ממנה בית המשפט "נאמן" – אדם שאחראי מטעם בית המשפט לפקח על התהליך ולוודא שהוא מתנהל כראוי. במסגרת תפקידו יגבש הנאמן דו"ח והמלצות שיוגשו לבית המשפט בדבר קצבת המחיה החודשית שתוקצב לחייב וגובה התשלום החודשי לנושים ויהיה עליו לתעדף את חלוקת ההחזרים לנושים השונים.
יודגש כי בכל הנוגע להסדר החוב ולחייב עצמו – לנאמן אין סמכויות משלו, עליו רק להמליץ לבית המשפט בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, אך חשוב לדעת שבתי המשפט נוטים במקרים רבים לאמץ את המלצות הנאמן.
חשוב גם להבין גם שאחריות הנאמן איננה נוגעת רק לנושים, הנאמן הוא "זרועו הארוכה" של בית המשפט ואחראי בעת ובעונה אחת גם על הבראת החייב וגם על השבת כספי הנושים כדברי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (סע' 130 (א)): "תפקיד הנאמן… לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים."
הנאמן מתנכל אליי בהליך חדלות פירעון – מה אני יכול לעשות?
ראשית כל, חשוב להבהיר: אסור לנאמן "להתעלל" בחייב "שומה על הנאמן, כמי שנתמנה על-ידי בית המשפט, לנהוג ביושר ובהגינות ורשאי בית המשפט לכפותו לנהוג כך" (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמוד 302).
מן הצד השני חשוב גם להבין שלא כל החלטה של הנאמן נגד החייב תיחשב ל"התנכלות", ואפילו לא סדרה של החלטות מעין אלו. רק שורה של החלטות שלגביהן יוכח באופן עקבי שהן מוטות, בלתי סבירות או פוגעות באופן לא פרופורציונאלי בחייב ייחשבו ל"התנכלות".
יחד עם זאת, מה יעשה חייב החש שהנאמן מתנכל לו ופוגע בו בעקביות ובאופן קיצוני, באופן שיקשה על סיכויי הבראתו?
הכתובת הרלוונטית לפנייה בגין התנכלות של הנאמן היא מטבע הדברים בית המשפט. מאחר שהנאמן ממונה מטעמו ומשמש כ"זרועו הארוכה", באחריותו לבחון את התנהלות הנאמן ובסמכותו (לפי סע' 140 לחוק חדלות פירעון) לקבוע על החלפתו לאחר מינויו.
גורם נוסף שנושא באחריות מסוימת לפיקוח על פעולות הנאמן הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של מדינת ישראל, שבמסגרת תפקידיו מנהל גם את הרשימה הסגורה של אנשים המוסמכים ומוכשרים לשמש כנאמנים בהליכי חדלות פירעון. הממונה מעניק לנאמנים "תו תקן איכות" מטעמו ומהווה חלק אינטגרלי מכל הליך חדלות פירעון ועל כן הוא מעוניין לוודא שהדברים נעשים כמו שצריך.
מסיבות אלו במקרים רבים מומלץ לפנות קודם כל לפרקליט המפקח על התיק מטעם הממונה, מתוך תקווה שאחריותו המקצועית תדרבן אותו להגיש מטעמו בקשה להחלפת ממונה לבית המשפט. בקשה מסוג כזה המוגשת מטעם הממונה נושאת משקל רב הרבה יותר מבקשתו של החייב בלבד.
עם זאת, לעיתים הממונה אינו מסכים לסייע לחייב, ואז יהיה עליו לפנות לבית המשפט ולבקש את החלפת הנאמן מאחר שזה מתנכל לו. חובת ההוכחה בבקשה מעין זו תוטל על המבקש, ועל כן במצבים מעין אלו אין תחליף לעורך דין חדלות פירעון מנוסה וותיק שליווה הליכים רבים מסוג זה.
יש לקחת בחשבון כי בית המשפט אינו נענה בקלות לבקשות מעין אלו, אך עורך דין מקצועי שיציג את טענותיך כראוי יוכל להשפיע רבות על התנהלות ההליך כך שגם אם הנאמן לא יוחלף – יוכל בית המשפט לרסן אותו ולמנוע ממנו לפגוע בך.
זכור: אף אחד לא יגן עליך אם לא תפנה לביהמ"ש ותעמוד על זכויותיך, אם אתה מרגיש שהנאמן מתנכל אליך בהליך חדלות פירעון – פנה עוד היום לעורך הדין לירון צבי קניג, מומחה לחדלות פירעון ותהליכי הוצאה לפועל.
