הליך חדלות פירעון – מתי אפשר לערער על החלטת השופט?

כידוע, הליך חדלות פירעון מאפשר לחייבים להתמודד עם חובותיהם באופן מסודר, ובכך, לאפשר לאלו אשר אינם מסוגלים לפרוע את החובות אשר נטלו על עצמם לפתוח דף כלכלי חדש. עם זאת, במסגרת ההליך, לעיתים מתקבלות החלטות שיפוטיות אשר אינן לשביעות רצונם של הצדדים המעורבים. במקרים אלו קיימת אפשרות לערער על ההחלטה השיפוטית. במסגרת הכתוב, נסביר מתי וכיצד ניתן לערער על החלטות בהליך חדלות פירעון ונעשה מעט סדר בעניין זה.

מהו הליך חדלות פירעון?

הליך חדלות פירעון הינו הליך משפטי המיועד להסדיר את חובותיו של חייב אשר אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. מטרתו של ההליך היא לאפשר לחייב לשקם את מצבו הכלכלי, תוך הגדלת שיעור החוב אשר ייפרע לנושים.

ככל הליך המתקיים בפני ערכאה שיפוטית, גם בהליך זה מתקבלות החלטות הנתונות לשיקול דעתו של הפוסק, בין אם רשם ההוצאה לפועל, הממונה על חדלות פירעון או בית המשפט. על כן, היכרות עם מנגנון הערעור הקיים במסגרת הליך זה הינה מהותית לצורך קבלת תוצאה הולמת והוגנת.

מתי ראוי לערער בהליך חדלות פירעון?

הליך חדלות פירעון עוסק בעניינים כלכליים הרי גורל המאופיינים בהשפעה משמעותית על חייו של החייב, כמו גם על זכויותיהם של הנושים. על כן, ההחלטות המתקבלות במסגרתו, בין אם על ידי הממונה, הנאמן או בית המשפט, עשויות לקבוע את היקף הפטר החובות, תנאי התשלום, משך ההליך ואף את שאלת מימוש הנכסים. לכן, ערעור על החלטת שיפוט איננו עניין של מה בכך, ויש לבחון את מהלך זה בזהירות ותוך הפעלת שיקול דעת. 

על פי רוב, ערעור ייחשב כראוי במקרים בהם עולה טענה מבוססת כי נפל פגם מהותי בהחלטת השופט – למשל, טעות בפרשנות הדין, התעלמות מראיות משמעותיות, פגיעה בזכות הטיעון של אחד הצדדים או החלטה שאינה סבירה בנסיבות המקרה. לעיתים, הערוער נוגע גם לסוגיות כגון אישור תוכנית פירעון אשר איננה תואמת את יכולתו הכלכלית של החייב או הפטר אשר ניתן מבלי לשמוע את עמדתם של הנושים.

עם זאת, לא כל אי שביעות רצון מצד החייב או הנושה מצדיקה הגשת ערעור. לפיכך, חשוב לבחון האם הסיכויים לשינוי ההחלטה מצדיקים את ההליך המשפטי הנוסך, ולהתייעץ עם עורך המתמחה בדיני חדלות פירעון בטרם נקיטת צעדים.

ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל

ככלל, הליכי חדלות פירעון עשויים להתדיין בפני רשם ההוצאה לפועל. בהתאם לסדרי הדין הנהוגים במשפט הישראלי, כאשר רשם ההוצאה לפועל מקבל החלטה סופית בתיק חדלות פירעון, ניתן להגיש ערעור בזכות לבית משפט השלום בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה או ממסירתה.

עם זאת, יש לציין- החלטות פרוצדורליות, אשר אינן סופיות, ניתנות לערעור ברשות בלבד. כלומר, יש לקבל אישור מבית המשפט להגשת הערעור.

ערעור על החלטות בית המשפט

פרט לרשם ההוצאה לפועל, חלק ניכר מהליכי השיפוט בתחום חדלות הפירעון נדונים בפני בית המשפט. בדומה לערעורים לעניין החלטות רשם ההוצאה לפועל, ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, אודות פסק דין מטעם בית המשפט, בין אם המחוזי או השלום, ניתן להגיש ערעור בזכות לערכאה הגבוהה יותר בתוך 45 ימים. ערעור אודות החלטות אשר אינן מהוות פסק דין יתקבל ברשות בלבד.

ערעור על החלטות הממונה על חדלות פירעון

במסגרת תפקידו, הממונה על חדלות פירעון מקבל החלטות שונות הנוגעות להליך חדלות פירעון. ככלל, לעניין החלטות סופיות מטעם הממונה, כדוגמת בקשה לצו לפתיחת הליכים, ניתן לערער בזכות לבית משפט השלום בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההחלטה. גם כאן, אודות החלטות אחרות של הממונה, אשר אינן נחשבות כסופיות, ניתן לערער ברשות בלבד.

על כן, הליך חדלות פירעון נועד לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש, תוך שמירה על איזון בין זכויות החייב לבין זכויות הנושים. עם זאת, במהלך ההליך מתקבלות לא פעם החלטות שיפוטיות המשפיעות באופן מהותי על עתידם הכלכלי של הצדדים. על החלטה זו ניתן לערער – בין אם נתקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, בית המשפט או הממונה – אך יש לעשות זאת בהתאם לכללי הפרוצדורה ותוך הפעלת שיקול דעת – אין כל החלטה מצדיקה ערעור.

משרד עורכי הדין לירון צבי קניג מתמחה בליווי משפטי מקצועי ומעמיק בהליכי חדלות פירעון; לרבות ייצוג בערכאות וייעוץ אסטרטגי לגבי ערעורים. למידע נוסף, ולבחינת סיכויי הערעור שלכם – צרו עם המשרד קשר עוד היום!