כאשר נקלעים לחוב שבגינו נפתח תיק הוצל"פ, בהרבה מן המקרים הדרך הטובה ביותר לסגור אותו היא ליזום משא ומתן להסדר עם עורך הדין של הזוכה, קרי הנושה שחייבים לו כסף.
משא ומתן נכון יכול לחסוך זמן, כסף, עוגמת נפש וכן יכולות להיות לכך השלכות משפטיות וכלכליות כבדות.
אולם פנייה סתמית לעורך הדין של הנושה אינה מספיקה. צריך לעשות תכנון מוקדם.
בלשון העם, צריך לבצע בירור על אילו "נקודות ניתן לנגן", אשר בעקבותיהן יהיה סיכוי להגיע לפשרה משביעת רצון.
רבים לא עושים "שיעורי בית", עושים טעות חמורה, ומציעים לעורך הדין של הנושה סכום מגוחך.
נקודת המוצא היא, שלא ייגרם נזק אם נציע סכום מגוחך. מקסימום הצד השני ידחה אותה, ויציע הצעה נגדית.
זוהי טעות, כיוון שהצעה בסכום נמוך מדי יוצר רושם מוטעה כי אתם עושים צחוק מעורך הדין, והתגובה שלו צפויה להיות כעס על בזבוז זמנו ובמקום ללכת לקראתכם, הוא יחליט שהוא אינו רוצה לנהל מו"מ.
לפיכך דרך המלך היא להציע הצעת פשרה נמוכה, אך לא נמוכה מדי, אשר עלולה כאמור להתפרש כחוסר רצינות.
אבל כיצד נדע כמה להציע?
שלב ראשון: נברר מה עורך הדין כן יודע
לפני שנפנה לעורך הדין של הנושה, נבצע בירור מוקדם על מצבו של תיק ההוצל"פ.
המידע שחשוף בלשכת ההוצאה לפועל מהווה הקדמה עבורנו בשביל לדעת ולברר עד כמה ייטה עורך הדין של הנושה להתפשר עמנו. עורך הדין של הנושה לא יודע בדרך כלל את מצבנו, אלא המידע שלו מוגבל למידע שחשוף בפניו בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרת תיק ההוצאה לפועל שהוא פתח.
אם לחייב יש דירה בבעלותו, ועורך הדין הטיל עיקול על הבית, משמע עורך הדין יודע כי ביום מן הימים ניתן יהיה למכור את הבית ובכסף שיתקבל לפרוע את החוב. לכן במקרה הזה הסיכוי שלנו להתפשר הרבה יותר מוגבל.
לפיכך תחילה עלינו לברר – מה עורך הדין יודע, ומה לא.
לפיכך נבדוק, בין היתר:
מתי נפתח תיק ההוצל"פ, לפני הרבה שנים או לפני שנה-שנתיים?
מה היה גובה החוב במועד פתיחת תיק ההוצל"פ, ומה גובה החוב כיום?
האם קיימת אפשרות להגיש ערעור על פסק הדין?
האם כבר הוטלו עיקולים ואם כן האם העיקולים צלחו או נכשלו?
האם אחוז משמעותי מהחוב בתיק ההוצאה לפועל נובע מריבית?
לאחר שענינו על השאלות האלה, יש לנו "תמונה" מה עורך הדין יודע עלינו, ולכן השלב הבא יעסוק במה עורך הדין עדיין לא יודע עלינו.
שלב שני: נשקול איזה מידע לחשוף בפני עורך הדין
כיצד נדע כמה להציע לעורך הדין?
כאשר עורך הדין מקבל הצעת פשרה, הוא שואל את עצמו האם כדאי לו להתפשר, ומה הסיכוי שהוא יצליח לגבות את כל החוב בכוחות עצמו.
אם החייב היה בעבר בהליך חדלות פירעון וסולק ממנו, עורך הדין יודע שאם הוא לא יתפשר עם החייב הוא עלול לא לראות כסף בכלל.
אם בעבר עורך הדין הטיל המון עיקולים וכל אלה לא עזרו, גם נתון זה פועל לטובתנו.
לפעמים עורך הדין לא יודע פרטים מסוימים, ואם נחשוף אותם במסגרת הצעת הפשרה, הדבר צפוי להניב תוצאות. הדוגמאות לכך הן רבות: החייב הוא אב ל-7 ילדים, החייב מתקיים מקצבת נכות, החייב קשיש ומתקיים מקצבת אזרח ותיק, מובטל, מאושפז דרך קבע בבתי-חולים, נוטל קנאביס רפואי, השתחרר לא מזמן מבית-הסוהר, מתקיים משכר מינימום, וכיוצ"ב.
שלב שלישי: האם להציע לעורך הדין סכום חד-פעמי או פריסת תשלומים?
על מנת לענות על שאלה זו, נברר תחילה האם קיימת מבחינתנו יכולת להציע לעורך הדין סכום חד-פעמי. אם קיימת אפשרות כזו וזה לא סכום מגוחך – הסיכוי להסכם פשרה גדל מאוד.
אם לא קיימת אפשרות לשלם סכום חד-פעמי, ואנחנו רוצים להציע לעורך הדין פריסת תשלומים, עלינו לקחת בחשבון שככל שנבקש פריסה ארוכה יותר, כך הנטייה להתפשר עמנו – תקטן. עורך הדין רוצה כסף כאן ועכשיו, ולכן רוב עורכי הדין יסכימו לפריסה של עד 3 תשלומים, אם מדובר בחוב לא גדול מדי.
בחובות משמעותיים יותר, עורכי הדין נוטים לאשר פריסה של עד 12 חודשים. שוב, הדבר תלוי נסיבות, כגון גובה החוב, הסכום החודשי שאתם מציעים לשלם, ועד כמה משתלם לעורך הדין להגיע לפשרה עמכם.
שלב רביעי: ההצעה הנגדית של עורך הדין
רוב הסיכויים שכאשר תציעו הצעת פשרה לעורך הדין, הוא לא יאמר מיד "אני מסכים", אלא יתנגד ויציע הצעה נגדית.
במקרה זה "הכדור עובר אליכם", ועליכם לעשות את השיקולים שלכם. אתם יכולים להסכים. אתם יכולים להתנגד. אתם יכולים לשפר את ההצעה.
ואולם, פרט חשוב מאוד שעליכם לדעת הוא, שלא להתפתות והסכים לפשרה שלא תוכלו לעמוד בה.
ראשית, עורך הדין מתעד במחשב שלו את הפשרה שסגרתם איתו, וכאשר הוא יגלה שהסכם הפשרה הופר, הוא ככל הנראה לא יסכים בעתיד לנהל מו"מ חדש.
שנית, יכול להיות שבעתיד עורך הדין ישנה את דעתו מסיבה כלשהי. הזמן עושה את שלו, ואם הוא ייכשל לגבות את החוב באמצעות לשכת ההוצל"פ, הסיכוי גדל שבעתיד הוא יסכים להתפשר על סכום שכיום הוא מסרב.
לסיכום, עדיף שהמשא ומתן ייכשל, מאשר שתסכימו על פשרה שלא תוכלו לעמוד בה.
ב ה צ ל ח ה !
