תיק איחוד – עולם הולך ונעלם

חייב שפתוחים נגדו שני תיקי הוצל"פ או יותר, רשאי לעתור להקמת תיק איחוד.

במסגרת תיק האיחוד החייב ישלם סכום גלובאלי לכלל הנושים (האנשים שהוא חייב להם כסף), וכל נושה יקבל את החלק היחסי המגיע לו.

ואולם, תיקי האיחוד הופכים להיות יותר ויותר נדירים.

בשנת 2015 היו כ- 45,000 תיקי איחוד. בשנת 2020 היו כ- 34,000 תיקים, ובשנת 2022 – 24,000.

תיק איחוד למה זה קורה? למה מספרם צונח בחדות?

אז הסיבה היא שנחקקו שני חוקים שנועדו להקשות על חייבים להגיש בבקשה לאיחוד תיקים.

ראשית, בדיקת היכולת לפרוע את כל החובות בתוך 4 שנים [סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל].

בשנים עברו לא היו דנים בשאלה מתי (אם בכלל) תיק האיחוד ישולם במלואו וצפוי להיסגר.

לדוגמה, אדם היה יכול להיות חייב מיליוני שקלים, אולם מפאת מצבו הכלכלי הקשה הוא היה רשאי לעתור לשלם 150 שקל בחודש. לכולם היה ברור שגם אם ישלם את התשלום החודשי באופן קבוע, הוא לעולם לא יסיים לשלם את החוב.

מצב זה השתנה. כיום אי-אפשר לבקש לשלם כמה שרוצים. אם הסכום הכולל של התיקים הוא יותר מ- 100,000 שקל, ניתן לעתור בבקשה לאיחוד תיקים אם החייב יתחייב לפרוע את מלוא החוב בתוך 4 שנים, או במלים אחרות: מתחייב לשלם בכל חודש לפחות 1/48 מהחוב.

לדוגמה, מי שחייב סך של 100,000 שקל לנושים, יצטרך להתחייב לשלם לפחות 2,083 ₪ בחודש.

לא כולם מסוגלים לעמוד ביעד הזה, ולכן בלית ברירה חייבים רבים נאלצים לקדם בקשה לחדלות פירעון (פשיטת רגל), במקום בקשה לאיחוד תיקים.

שנית, החובה לשלם מקדמה [סעיף 74ו(ג) לחוק ההוצאה לפועל].

בעבר חייבים היו עותרים בבקשה לאיחוד תיקים, מבלי לשלם מקדמה או סכום כזה או אחר. רשם ההוצל"פ היה נעתר לבקשה, פוסק צו תשלומים, הליכי הגבייה היו נעצרים, אולם למרות כל זאת החייבים לא היו משלמים כלום. כך הם גם היו נהנים בשל ההימנעות מלשלם, וגם נהנים כי לא ננקטים נגדם הליכי גבייה, כי פתוח תיק איחוד שמגן עליהם.

בשל תופעה זו כיום המצב השתנה. לצורך הגשת בקשה לאיחוד תיקים, צריך לשלם מקדמה שהיא מעין "דמי רצינות". המקדמה היא בגובה הסכום החודשי שהחייב רוצה שייפסקו לו. כך קורה שרבים שלא מסוגלים לשלם מקדמה בסכומים של 1,000 או 2,000 שקל, אינם מסוגלים פרוצדוראלית להגיש בקשה לאיחוד תיקים. התוצאה: חייבים רבים נאלצים בלית ברירה לפנות להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), או סתם משאירים את התיקים ללא טיפול.

אולם מדוע המדינה מנסה להקשות על הגשת בקשות לאיחוד תיקים?

המדינה לא רוצה שחייבים יבזבזו את זמנם של עובדי לשכת ההוצל"פ, כי בזבוז זמן זה גם בזבוז כספי ציבור. המדינה מעסיקה כוח אדם שצריך לטפל בבקשות שמוגשות ללשכת ההוצל"פ.

לפיכך המדינה רוצה שהחייבים יתנהלו ביעילות: מי שחושב שהוא כן מסוגל לפרוע את החובות בתוך 4 שנים – שיגיש בקשה ללשכת ההוצל"פ, ישלם מקדמה ויצרף אסמכתאות.

אולם מי שמאמין שלא יכול לפרוע בתוך 4 שנים, או מצבו כה קשה שהוא מתקשה אפילו לגייס את המקדמה – שיפנה להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל) ולא יטריח את לשכת ההוצל"פ.

התוצאה היא שהאפשרות להגיש בקשה לאיחוד תיקים שמורה באופן כללי למתי מעט: כאלה שלמרות שפתוחים נגדם כמה תיקים, הם כן יהיו מסוגלים לפרוע את החובות בתוך פרק זמן סביר.

לירון צבי קניג
לירון צבי קניג

מה ניתן לעשות אם קיים קושי לגייס את המקדמה?

כאמור, מי שמצבת החובות שלו עולה על 100,000 ₪, רשאי לעתור לשלם מקדמה בשיעור של לפחות 1/48 מהחוב, קרי הסכום יעמוד לכל הפחות בסך של 2,083 ₪.

מי שמתקשה לעמוד בסכום המקדמה, כדאי לו להנפיק דו"ח תיקים עדכני מלשכת ההוצאה לפועל.

כך ניתן לראות בבירור למי חייבים כסף, ומה החוב העדכני כלפי כל נושה.

לאחר שנעיין בדו"ח התיקים, ננסה לקדם פשרה עם עורכי-דין של נושים, במידת האפשר כמובן.

אט-אט, לאחר שכמה תיקי הוצאה לפועל ייסגרו, מצבת החובות תקטן, וכך גובה המקדמה לצורך בקשה לאיחוד תיקים תעמוד בסכום סביר יותר.

תוכן עניינים
חוב של המנוח

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ:

תמונה של עורך דין לירון צבי קניג
עורך דין לירון צבי קניג

בעל תואר ראשון ושני במשפטים. מתמחה בתחומים הוצאה לפועל ופשיטות רגל.

דילוג לתוכן