הליכי חדלות פירעון – מתי אפשר לערער על החלטת הנאמן?

החלטת נאמן – מדוע ממנים נאמן בהליכי חדלות פירעון?

מי שנמצא במצב של הליכי חדלות פירעון ממנים עבורו נאמן. הנאמן הוא עורך דין שעוסק בתחום חדלות פירעון, החלטת הנאמן ותפקידו הוא קודם כל לחקור ולוודא שאין לחייב כספים שמוחבאים באיזה מקום. במקביל, תפקידו השוטף של הנאמן הוא לפקח שהחייב מתנהל בצורה תקינה, משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ומגיש דו"חות דו-חודשיים.

למה קורים מקרים המצריכים ערעור על הנאמן?

בגדול, הסיטואציה הזו קורית בשני מצבים.

ראשית, כאשר מדובר בתביעות חוב. אחד מתפקידיו של הנאמן הוא לבדוק את תביעות החוב שהגישו הנושים של החייב (האנשים שהוא חייב להם כסף). במסגרת תביעת החוב, הנושה מציין כמה סכום חייבים לו, ועליו לצרף אסמכתאות המאמתות את טענתו. במצבים בהם החייב סבור כי אין חוב כלפי הנושה הזו, או החוב הוא קטן יותר מהנטען, על עורך הדין של החייב לעדכן את הנאמן. אם הנאמן סבור שטענת ההגנה של החייב דינה להידחות, אפשר להגיש לבית המשפט ערעור על החלטתו. כעיקרון, זהו המקרה הכמעט יחיד בו ערעור על החלטת הנאמן מוגשת ישירות לבית המשפט, ולא לממונה על חדלות הפירעון.

שנית, כאשר מדובר במסמכים. ישנם מצבים שבהם הנאמן דורש ומתעקש לקבל מסמך או מידע, אולם החייב טוען כי אין ביכולתו להשיג אותו. כתוצאה מכך, הנאמן חושד שהחייב מנסה להסתיר את המבוקש. המצב הזה שכיח יותר כאשר נמכרה בעבר דירה, והנאמן רוצה מסמכים רלוונטיים לנושא, כגון הסכם המכר, מסמך המוכיח מה היתה יתרת המשכנתא באותה תקופה, וכן מסמכים המוכיחים לאן הופקדו כספי המכירה, ולמי הם הועברו לאחר מכן. בנסיבות אלה, שהנאמן מתעקש ולא מצליחים להשביע את רצונו, אין מנוס אלא שעורך הדין של החייב יגיש ערעור לממונה על חדלות הפירעון על החלטתו, ולהסביר מדוע אין יכולת ליישם את המבוקש.

מה הסיכוי להצליח במקרה של ערעור על החלטת הנאמן?

כמובן שכל מקרה לגופו, ואי-אפשר לנבא נתון שכזה מראש.

מה שכן אפשר לומר, זה שביחס לדרישה מצד הנאמן לגילוי מסמכים, בית המשפט נוטה להאמין יותר לטענות הנאמן. הרבה פעמים נקודת ההנחה היא, שאם הנאמן ביקש את המסמכים, אז כנראה הם נחוצים והכרחיים. לכן אם מעוניינים לערער על החלטתו, כדאי מאוד שתהיינה לנו הוכחות שמבססות את טענתנו למה אי-אפשר להמציאם. ולכן אם אין אפשרות כזו, כדאי להסביר בצורה המשכנעת ביותר למה הדרישה של הנאמן אינה סבירה בנסיבות העניין.

לעומת זאת, אם מדובר בערעור על הכרעה של הנאמן בתביעת חוב, הסיכוי שלנו יחסית גבוה יותר, כיוון שבדרך כלל מדובר בנושא פשוט יחסית, שלא מצריך מבית המשפט ידע מעמיק בשביל להכריע בעניין. צריך לפרט בקצרה מדוע הנאמן טעה, הנאמן יגיב ויסביר למה לדעתו אין טעות, ובית המשפט יכריע בעניין.

פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת ערעור על החלטת הנאמן

אם אינכם מיוצגים על ידי עורך דין, קיים חשש כבד כי יהיו מקרים שבהם תהיה לכם זכאות להגיש ערעור, אולם תגישו אותה באיחור ואז התשובה שתקבלו היא "התיישנות".

זו אחת הסיבות (ודאי לא היחידה) למה כדאי להיות מיוצג באמצעות עו"ד.

כך או כך, אם מדובר בערעור על הכרעה בתביעת חוב, המועד שבו חייב רשאי להגיש ערעור אינה חד-משמעית. אם הוגשה לנאמן "בקשה לעיון חוזר" לאחר שלא היינו מרוצה מהחלטתו הראשונה, יש לחייב 15 ימים בלבד להגיש ערעור [תקנה 130(ה)]. אולם אם החייב לא מעוניין להגיש לנאמן "בקשה לעיון חוזר", לא ברור מהו פרק הזמן להגשת הערעור. החוק לא מציין זאת. החוק כן מציין שאם נושה רוצה להגיש ערעור על החלטת הנאמן בעניין זה – קבוע לו 45 ימים [תקנה 131(א)].   

הנושא בעייתי גם אם מדובר בערעור בכל הנוגע למידע ומסמכים. הערעור מוגש לממונה על חדלות הפירעון מכוח סעיף 139(א) לחוק, אולם החוק אינו קובע פרק זמן מוגדר. הדבר יוצר קושי משפטי: מצד אחד הנאמן דורש מסמכים וממתין לקבלתם, ומצד שני החייב ועורך-דינו אינם מוגבלים לפרק הזמן הדרוש לצורך ערעור על החלטתו.   

סיכום להליכי חדלות פירעון:

לסיכום, בשנת 2024 חייב יתקשה להתנהל ללא עורך דין שיגן עליו במסגרת הליך חדלות פירעון ופשיטת רגל, וינחה אותו מה לעשות ומה לא לעשות. הדבר נכון כמובן גם ביחס לערעור על הוראות שהנאמן נותן.