נתונים סטטיסטיים: נכון לסוף שנת 2022, בישראל יש כ- 551,000 חייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצל"פ.
ואולם, המספר הזה כולל תאגידים, ולכן מספרם של אזרחי ישראל שפתוח נגדם לפחות תיק הוצאה לפועל אחד, עומד על כ- 493,000 איש.
מה אנו יודעים על ציבור זה המונה קרוב לחצי מיליון נפש?
לשנת 2022 על החייב הישראלי שפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל:
הנתונים הסטטיסטיים אומרים שלכ-63% מהם יש לפחות 6 תיקי הוצל"פ: ל-38% יש 11 תיקים או יותר, ולכ- 25% נוספים יש בין 6 ל-10 תיקים.
כ- 50% מאוכלוסיית החייבים הם בטווח הגילים 35 – 55.
יחד עם זאת, קבוצת הגיל שיש לה הכי הרבה תיקי הוצל"פ היא בני 45-65, עם 5 תיקים בממוצע.
כ- 85% מהחייבים אינם מיוצגים על-ידי עורך-דין, אולם בטווח הגילים 35-65 האחוז פוחת לשיעור של 70%.
בסביבות 15%-18% מהחייבים בגילים 35-65 יסיקו שאין סיכוי לפרוע את החוב, ויפנו להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל).
בסביבות 7%-8% מהחייבים בטווח הגילים 45-80 יהיו בהליך של איחוד תיקים.
קרוב ל-50% מהחייבים מרוכזים ב-4 נפות (תתי-אזורים):
כ-13% מהחייבים הם תושבי נפת תל-אביב, שכוללת אוכלוסייה המהווה כ-15% מאוכלוסיית ישראל. בתוכה נכללים בין היתר הערים: בני ברק, חולון, בת-ים ואור-יהודה.
כ-12% הם מנפת ירושלים (שכוללת גם את בית שמש ואבו-גוש), אחוז שתואם פחות או יותר לשיעור של אוכלוסיית ישראל.
כ- 11.5% הם תושבי נפת באר שבע (כל מחוז דרום למעט אזור אשקלון), למרות שאוכלוסיית נפה זו מהווה 8% מאוכלוסיית ישראל.
וכ- 11% הם מנפת עכו, למרות שהם מהווים רק 6% מכלל האוכלוסייה.
רק לשם השוואה, בנפת רחובות (שכוללת גם את ראשל"צ, יבנה ונס ציונה) מתגוררים רק 4% מהחייבים, למרות שאוכלוסיית האזור מהווה בערך 6.5% מאוכלוסיית ישראל.
מסקנות נתונים סטטיסטיים:
באופן כללי ניתן לומר שלחייבים יש נטייה גדולה יותר לגור בצפון או בדרום.
תיק ההוצל"פ הראשון צפוי להיפתח בזמן שהחייב נמצא לקראת סוף שנות ה-30 לחייו.
מי שיתקשה לסגור את תיק ההוצל"פ הפתוח נגדו, יסבול מעיקולים והליכי גבייה, אשר רק צפויים להרע את מצבו.
מי שמצבו אכן הורע, במהלך שנות ה-40 לחייו עלול למצוא את עצמו עם 5 תיקים.
במצב זה הוא יבין שאין מנוס, אלא לשכור עורך-דין. באמצעותו, רוב הסיכויים יפנה להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), ובמצבים פחות חמורים – לעתור בבקשה לאיחוד תיקים.
כיצד ניתן מלכתחילה להימנע ככל האפשר מהסתבכות עם תיקי הוצאה לפועל?
הסתבכות עם תיקי הוצל"פ גורמת המון עוגמת נפש, תסכול וגם נזקים כלכליים.
תיק הוצאה לפועל פתוח מעמיק את המשבר הכלכלי, כי החוב גדל אוטומטית בעשרות אחוזים, רק מעצם פתיחת התיק.
הפתיחה גם מובילה לעיקולים, גם על חשבון הבנק וגם עיקול משכורת.
במצב של עיקולים כבר אין לחייב שליטה על כספו. הכסף תקוע בחשבון הבנק, וכיוון שכבר לא ניתן לשחררו, עד מהרה אי-אפשר לשלם הוצאות שוטפות, כגון דמי-שכירות, ארנונה וחשמל.
הסיטואציה הזו יוצרת המון תסכול, כי המצב ממשיך להחמיר, ולפעמים רק בשל הסתבכות עם תיק אחד, נפתחים תיקי הוצל"פ נוספים.
לפיכך עוד בטרם נפתח תיק ההוצל"פ הראשון, רצוי שהחייב ישראל את עצמו את השאלות הבאות:
- מה הסכום הכולל שאני חייב לאנשים אחרים?
- האם קיבלתי או צפוי לקבל בקרוב מכתבי התראה מעורכי-דין?
- האם אני מסוגל לשלם את חובותיי בטווח הקרוב או הרחוק?
- האם מצבי כה חמור עד כי אני מעריך שעליי לפנות להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל)?
- האם יש לי הוצאות מיוחדות שמקשות עליי לשלם את חובותיי? (כגון: דמי מזונות, משכנתא)
לאחר שנשאל את עצמנו את השאלות הללו, נהיה יותר ויותר שלמים על מהו מצבנו המדויק, והיכן הדברים עומדים.
לאחר שנהיה פחות או יותר מגובשים, דרך המלך היא לטפל בעניין היא באמצעות היוועצות עם עורך-דין מנוסה שעוסק בתחום המשברים הכלכליים. עורך דין בתחום זה יבחן את מצבו הפרטני של החייב, וינסה להמליץ על מספר חלופות, במידת האפשר כמובן.
אם לקוח יקבל מספר חלופות פוטנציאליות, יוסברו לו מהן היתרונות והחסרונות של כל חלופה.
לפיכך מאוד לא כדאי שהפנייה אל עורך-הדין תתבצע רק לאחר שכבר נפתח תיק בלשכת ההוצל"פ והוטלו עיקולים. במצב זה יכולת התמרון היא יותר מוגבלת.
רבים עושים טעות ולא פונים לעורך-דין כלל, ומקווים שיקרה נס.
למרבה הצער, בדרך כלל ההפך הוא הנכון, כי החובות ממש לא הולכים להיעלם.
לפיכך הקדימו תרופה למכה, והכי חשוב: לא להתייאש!
