אנשים רבים מצויים במחלוקות כספיות עם אחרים, וסבורים שהתובע טעה, כי החוב כבר שולם. אולם כאשר נפתח תיק הוצאה לפועל, והחייב מעוניין לטעון שהחוב כבר שולם, שאלת מתי בוצע התשלום הוא מאוד קריטי לשאלה איפה יתנהל ההליך המשפטי שיידון בכך: בבית המשפט או בהוצאה לפועל. טענת פרעתי תידון אך ורק בלשכת ההוצאה לפועל, ובכל יתר המקרים הנושא יידון בבית המשפט.

מתי הנושא יידון בבית המשפט?

בית המשפט ידון בכך בשני מקרים:

מקרה ראשון, כאשר תובע הגיש תביעה לבית המשפט, וטוען שיש לנתבע חוב כלפיו. במקרה זה עורך הדין של הנתבע יסביר בכתב ההגנה מדוע כבר אין חוב. מקרה זה אינו נחשב טענת "פרעתי", כי הטענה בכתב ההגנה תהיה שביום הגשת התביעה מלכתחילה לא היה חוב.

לדוגמא: ספיר מגישה לבית המשפט ביום 1/1/2023 תביעה נגד יואב. יואב חושב שהוא כבר לא חייב לה שקל, כי החוב שולם במלואו במהלך שנת 2022. לפיכך יואב פונה לעורך דין. עורך הדין שלו יגיש כתב הגנה, והצדדים יתנגחו בבית המשפט עד שיהיה פסק דין שיכריע במחלוקת. שוב: כאן לא מדובר בטענת "פרעתי", כי דני טוען כי ביום 1/1/2023 מלכתחילה לא היה לו חוב כלפי ספיר.

מקרה שני הוא כאשר הוגשה ללשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב או בקשה לביצוע שטר, והנתבע סבור כי ביום הגשת התביעה או הבקשה ללשכת ההוצל"פ, כלל לא היה חוב. במקרה זה הנתבע יגיש באמצעות עורך הדין שלו "התנגדות לביצוע שטר" או "התנגדות לתביעה על סכום קצוב", והמחלוקת תועבר מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט, במטרה שיהיה פסק דין שיכריע במחלוקת.

דוגמא: דני הפקיד לפני חצי שנה צ'ק שקיבל מסיגל, אבל השיק חזר. דני פונה לעורך דין, וזה פותח נגדה בלשכת ההוצל"פ ביום 1/1/2023 הליך משפטי המכונה "בקשה לביצוע שטר". סיגל סבורה שלא היתה הצדקה להגיש "בקשה לביצוע שטר", כי בחודש דצמבר 2022 היא הביאה לדני כסף, שהיה אמור להיות במקום הצ'ק שחזר. לפיכך גם היא נאלצת לפנות לעורך דין, וזה יגיש ללשכת ההוצל"פ מסמך המכונה "התנגדות לביצוע שטר". לאחר מכן, המחלוקת ביניהם תועבר מלשכת ההוצל"פ לביהמ"ש, והעניין יתברר ויינתן פסק דין. שוב: גם כאן לא מדובר בטענת "פרעתי", כי סיגל טוענת כי ביום 1/1/2023 מלכתחילה לא היה לה חוב כלפי דני.

אז מה זה טענת פרעתי?

טענת "פרעתי" עוסקת בשני מקרים אחרים.

מקרה ראשון הוא שהיה פסק דין, והחייב טוען שלאחר מתן פסק הדין החוב שולם ונפרע.

דוגמא: ספיר תבעה את יואב בבית המשפט, ובפסק הדין שניתן ביום 8/8/2023, נפסק שהתביעה של ספיר היתה מוצדקת, ויואב צריך לשלם את מלוא החוב. ואכן, כעבור ימים אחדים יואב מפקיד לחשבון הבנק שלה את כל סכום החוב, וממשיך בחייו כסדרם. אולם ספיר לא שמה לב שהכסף הופקד לחשבונה, וחושבת שיואב מסרב לשלם את החוב. היא פונה לעורך דין שיפתח נגד יואב תיקי הוצאה לפועל, ואכן כך נעשה. בעקבות זאת גם יואב נאלץ לפנות לעורך דין. הפעם עורך הדין של יואב יגיש ללשכת ההוצל"פ בקשה בטענת "פרעתי". מדוע הפעם זה בקשה בטענת "פרעתי"? – כי יואב אינו מכחיש את החוב שנפסק בפסק הדין, אלא טוען כי החוב נפרע לאחר מתן פסק הדין.

מקרה שני הוא שנושה הגיש ללשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב או בקשה לביצוע שטר, ורק לאחר תאריך זה החוב שולם.

דוגמא: דני הפקיד צ'ק שקיבל בעבר מסיגל, אבל השיק חזר. דני פונה לעורך דין, וזה פותח נגדה בלשכת ההוצל"פ הליך משפטי המכונה "בקשה לביצוע שטר". הבקשה לביצוע שטר הוגשה ביום 1/1/2023. אולם סיגל אינה מתכחשת לחוב, ובעקבות כך היא ממהרת לתת לאשתו של דני את הכסף במזומן. אולם אשתו של דני שכחה לספר לו, ועורך הדין של דני ממשיך לקדם נגד סיגל הליכי גבייה. בנסיבות אלה, גם סיגל נאלצת לפנות לעורך דין, וזה יגיש ללשכת ההוצל"פ בקשה בטענת פרעתי. מדוע בקשה בטענת "פרעתי"? – כי ביום 1/1/2023, קרי בתאריך שעורך הדין של דני הגיש את "הבקשה לביצוע שטר", החוב לא היה שנוי במחלוקת, אולם כיוון שלאחר תאריך זה החוב שולם ונפרע, סיגל תגיש בקשה בטענת "פרעתי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן